בתקופה בה העולם ממשיך להשתנות במהירות מסחררת, ט"ו בשבט מזמן לנו הזדמנות להתבונן מחדש על משמעות הצמיחה בחיינו.
השנה האחרונה לימדה אותנו שצמיחה, בדיוק כמו בטבע, אינה תמיד לינארית.
לעתים היא מתרחשת דווקא בתקופות שנראות לנו "חורפיות" – כשהכל נראה קפוא ודומם מבחוץ.
בעידן של בינה מלאכותית ושינויים טכנולוגיים מהירים, אנחנו לומדים מהעצים שיעור חשוב
על התפתחות בעולם המשתנה:
- היכולת להתחדש ולהסתגל – כמו העץ שמחדש את עצמו בכל שנה, גם אנחנו נדרשים להתחדש ולצמוח בדרכים חדשות.
- העץ מלמד אותנו על חוסן – השורשים העמוקים שלנו, הידע והניסיון שצברנו, הם אלו שמאפשרים לנו להישאר יציבים גם כשהרוחות משתנות. אבל בו בזמן, הענפים הגמישים מראים לנו את החשיבות של היכולת להתכופף ולהסתגל למציאות חדשה.
- כמו העץ שקולט את המים בחורף כהכנה לפריחת האביב, כך גם אנחנו צריכים לראות בתקופות האתגר הזדמנות לאגור כוחות ולפתח כישורים חדשים שיצמיחו את הפירות של המחר.
ומה לגבי הפירות?
בעולם של היום, ה"פירות" שלנו יכולים להיות מגוונים – לא רק הישגים מקצועיים מסורתיים, אלא גם:
- היכולת ללמוד ולהתפתח באופן מתמיד
- הגמישות להסתגל לשינויים טכנולוגיים
- החוכמה לשלב בין המסורתי לחדשני
- היכולת ליצור ערך בעולם המשתנה
ט"ו בשבט הוא תזכורת שגם בתקופות של אי-ודאות, הטבע ממשיך את מחזור הצמיחה שלו.
זו הזדמנות עבורנו להתבונן פנימה ולשאול:
- מהם ה"שורשים" שאנחנו רוצים להעמיק?
- אילו "ענפים" חדשים אנחנו רוצים להצמיח?
- ואיך נוכל לטפח את הצמיחה הזו לאורך זמן?
