איך להיות מהיר יותר על ידי האטה:
הפרדוקס של יעילות בעבודה

״אחרי החגים״ כבר עבר.

מסתבר שאין לנו יותר לאן לברוח… מעצמנו:

מהמחשבות, התירוצים, האכזבות, ההחלטות שטרם מומשו.

ובעיקר מהלחץ שחייבים להתחיל את השנה בְּמֶרֶץ ולנסות להיות קצת יותר טובים.

אם לא די בכך, אנחנו צריכים גם לשרוד בהצלחה את העומס שמתחיל מיד אחרי חגי תשרי ומסתיים

בתום השנה האזרחית:

הצורך לסיים בעוצמה את השנה הנוכחית, ומצד שני החובה לסיים את הכנת תוכניות העבודה לשנה הבאה.

כמאמנת קריירה, אני נתקלת לעתים קרובות באנשים שמרגישים לחוצים ומנסים לעשות הכל במהירות.

אבל מה אם אגיד לכם שלפעמים, כדי להיות יעילים יותר, עלינו דווקא להאט?

נשמע מוזר, נכון? אבל זה נכון!

כשאנחנו ממוקדים ואיטיים בתחילת המשימה, אנחנו למעשה מכינים את עצמנו להיות מהירים יותר בהמשך.

אני קוראת לזה "איטיות ממוקדת".

"איטיות ממוקדת" אינה פשוט "לעבוד לאט". זוהי גישה מכוונת של הקדשת זמן להתארגנות,

תכנון וחשיבה לפני שמתחילים במשימה.

האיטיות הממוקדת מאפשרת לנו לראות את התמונה הגדולה, עוזרת לזהות מכשולים אפשריים מראש,

ומסייעת בקביעת סדרי עדיפויות.

איך היא מובילה לזריזות?

כשאנחנו מתכננים היטב, אנחנו יכולים לעבוד ביעילות רבה יותר. אנחנו יודעים בדיוק מה עלינו לעשות,

ובאיזה סדר, מה שמאפשר לנו לבצע את המשימות ברצף וללא הפרעות.

והכי חשוב- "איטיות ממוקדת" מאפשרת לנו להתחיל! את התאוצה נצבור בהמשך…

על מה את מדברת? איך מתחילים!?

"על מה את מדברת?" תאמרו לי, ובצדק, "יש בקרים שאנחנו מתעוררים ואין לנו חשק בכלל לקום מהמיטה,

או שקמנו מהמיטה אבל ממש לא בא לנו לעשות שום דבר".

צודקים!

מה עושים? קודם כל עוצרים הכל!

אחר-כך נושמים.

אפשר בשכיבה במיטה או בישיבה על כסא.

עוצמים עיניים ונושמים:

שאיפה ארוכה לספירה של 3, עוצרים נשימה לספירה של 3 ונשיפה ארוכה לספירה של 6.

לפחות 3 נשימות משמעותיות כאלה שעוזרות למוח שלנו להתמקד לקראת היום החדש.

אחרי שנשמנו הגוף והמיינד רגועים, עלינו לומר לעצמנו:

"נעשה את אותם הדברים שתכננו להיום, אבל לאט!"

כאילו מתעלמים מלוחות הזמנים שקבענו לעצמינו, או קבעו עבורינו מראש, ובוחרים את המשימה

הראשונה שמתאים לנו להתחיל ממנה.

קוראים אותה בעיון, מבינים משמעויות, ומתחילים לתכנן כיצד לעשות אותה, או אפילו ממש לעשות!

בכל פעם שאנחנו מרגישים שהלחץ והמהירות משתלטים עלינו מחדש, חוזרים לנשום את הנשימות האלה.

באורח פלא, המשימה הראשונה מתבצעת אולי בקצב איטי יחסית, אבל אנחנו כבר תופסים קצב

וממשיכים למשימה הבאה.

גם עם המשימה הזו, וכל המשימות הבאות אחריה, ננהג באותו אופן.

כיצד ניתן למקסם את התוצאות?

גם אם אתם באופן אישי לא סובלים מהקשיים שפירטתי כאן, עדיין ישנם כמה טיפים שיסייעו לכם

לצלוח כל יום בצורה טובה יותר.

יישום עקבי של אחד או יותר מהם יכול לסייע משמעותית בהתמודדות עם  הקושי:

–  הקדישו 10 דקות בתחילת כל יום לתכנון.
–  לפני כל משימה גדולה, קחו זמן לפרק אותה לשלבים קטנים.
–  השתמשו בכלי ניהול זמן כמו טכניקת פומודורו.

הסבר קצר על טכניקת פרומדורו:

עובדים במשך 25 דקות ברצף בריכוז מלא, ואז לוקחים הפסקה של 5 דק'.

לאחר 4 מחזורים כאלה, לוקחים הפסקה ארוכה יותר של 15-30 דק'.

השיטה נקראית פרומדורו על שם שעון המטבח בצורת עגבניה = פומודורו באיטלקית)

שבו השתמש ממציא השיטה.

ביחרו את הטיפ שאתם מתחברים אליו ומתאים לכם,

והעיקר התחילו ליישם😊

לסיכום

זכרו שלפעמים צריך להאט כדי להאיץ.

אל תפחדו להקדיש זמן לתכנון ומחשבה. בסופו של דבר, זה ישתלם בביצועים טובים יותר

ובתחושת שליטה גדולה יותר.

מניסיוני האישי, בסופו של יום אני מצליחה לטפל בכל המשימות שלי,

וברוב הפעמים זמן הטיפול הכללי הוא קצר יותר ממה שצפיתי שיקרה בגלל האיטיות שכפיתי על עצמי. 

נסו ליישם את העקרונות האלה השבוע, ושתפו אותי בתגובות איך זה עבד עבורכם!