בארץ הפלאות של השיווק והדיגיטל

~פתיח~

נעים להכיר, אני גילי פיינשטיין מאמנת לשינוי קריירה. 

אומרים ששינוי הוא הדבר הקבוע היחידי בחיים שלנו.

אם תלמדו להנות ממנו הוא יכול להיות ההזדמנות הבאה שלכם.

ברוכים הבאים ל"מחילת הארנב", פודקאסט על קריירה והתפתחות אישית.

בפודקאסט היום אני מארחת את שרית רדין,

סמנכ"לית השיווק והדיגיטל של חברת "מימון ישיר", בעלת ניסיון של יותר מ-20 שנה בתחום השיווק

והדיגיטל בבנקים, חברות ייעוץ ועולם הרכב.  

אנחנו מדברות על:

• הדרך שעברה עד שהגיעה לעולם השיווק
• החשיבות של סקרנות והתמדה בעבודה ובחיים בכלל
• מהו "מוות תעסוקתי"
• ובסיום טיפ עבורכם המאזינים

~סיומת לפתיח~

אתם מוזמנים להתרווח בכורסא או לצאת לצעידה שלכם, מיד מתחילים.
~מוזיקת פתיחה~

גילי: שלום שרית רדין!

שרית: שלום גילי

גילי: ברוכה הבאה למחילת הארנב!

שרית: תודה רבה!

גילי: אנחנו נפגשות היום כדי לדבר על קריירה בשיווק דיגיטלי, אבל נתחיל בזה שתספרי לנו

מי את שרית רדין היום.

שרית: מי אני היום?

אז היום אני סמנכ"לית השיווק של "מימון ישיר". אבל אני גם אמא לשלושה ילדים, שירה, הגדולה שלי,

נמצאית כבר שלושה חודשים בדרום אמריקה. אני אמא לעמית שהוא חייל, ולעלמה שעולה לכיתה י'.

אני ספורטאית. אני רצה, אני עושה פילאטיס ואני אנרכיסטית, אני חושבת, היום. (מצחקקת).

גילי: טוב.

איפה נולדת?

שרית: אני נולדתי בברית המועצות לשעבר, היום מולדובה, במקום שנקרא קישינב.

כולם מכירים אותו מהפרעות. (צוחקת)

גילי: נכון! 

שרית: אז נולדתי שם ועלינו לארץ ב – 1980 כשהייתי בת חמש וחצי, ולמעשה ההורים שלי נשארו

שם די לבד כי הם היו מסורבי עלייה במשך שבע שנים.

גילי: רגע, מה זאת אומרת עליתי? ההורים נשארו שם?

שרית: לא. עליתי עם ההורים בשנת 1980. זו לא שנה שהיו בה גלי עלייה.

אנחנו היינו מסורבי עלייה שבע שנים, כי אבא שלי שרת בצבא האדום במתקן יחסית סודי.

אז בערך ב-72' -73' כל המשפחה עלתה לארץ משני הצדדים, גם מצד האמא וגם מצד האבא,

ולנו לא נתנו לעלות. עוד לפני שנולדתי.

ואחרי הרבה שנים והרבה מאמצים, כולל מהארץ, כולל לובינג שהפעילו מהמשפחה בבוסטון.

הסובייטים אמרו שאנחנו עושים כנראה יותר מדי רעש ועדיף לתת לנו לצאת מאשר להישאר,

וככה מצאנו את עצמנו בישראל.

גילי: למה רעש בבוסטון?

שרית: כי הייתה לנו שם משפחה והם דאגו לכתבות בעיתון: FREE MISHA BELT,

THE BELT FAMILY ARE ALONE,  כל מיני כאלה.

גילי: אוקיי, אז אמרת שעלית ארצה ב….

שרית: 1980, היישר למרכז קליטה בטבריה, היינו חצי שנה שם ואת כיתה א' כבר התחלתי בקרית טבעון

שם גרו סבתא וסבא שלי. אז בעצם עברנו מטבריה לקרית טבעון.

גילי: ואת רוב שנות הילדות/ בגרות שלך איפה גדלת?

שרית: עד כיתה ז' הייתי בקרית טבעון ואחר כך עברנו לראשון -לציון. שם בעצם גרה אחות של אבא שלי,

ובגלל כל מיני ענייני פרנסה ההורים שלי החליטו לעבור למרכז.

בעצם מכיתה ח' עד שהתחתנתי גרתי בראשון לציון ואחר כך עברתי, ומאז אני בתל-אביב.

גילי: אז איך הכרת את רשף?

שרית: אהה… במקרה.

כשהייתי בכיתה י' היתה איזו שהיא מסיבה בראשון, ואני הלכתי אליה, והוא הגיע לשם עם חבר של החבר,

שהכיר מישהו מהמסיבה, וזהו, השאר היסטוריה!

גילי: כן, צריך להגיד שאתם נשואים כבר כמה שנים?

שרית:  הרבה…מ- 97', 26 שנים, אבל אנחנו כבר מכירים 30 ו… שנים.

 גילי: כן. בתיכון למדת משהו שהשפיע עליך אחר כך בהמשך הדרך?

שרית: לא. למדתי במגמת ביולוגיה. למה ביולוגיה? ככה, זה נראה לי מעניין, לא…

גילי: לא משהו מתוכנן.

שרית: לא. אני חושבת שגם כשחשבתי מה אני רוצה לעשות כשאני אהיה גדולה, בעצם אחרי הצבא,

או במהלך הצבא, אמרתי אולי אלמד רוקחות, כי למדתי ביולוגיה בתיכון. אבל למזלי הטוב לא התקבלתי לזה, אז…

גילי: רגע, נעשה עצירה: למדת ביולוגיה בתיכון, התגייסת לצבא.

שרית: כן.

גילי: מה עשית בצבא?

שרית: בצבא הייתי בלשכת הקשר, ב"נתיב", שזה בעצם היה מין אזור כזה במשרד ראש הממשלה

שעבד עם ברית המועצות לשעבר. שם הייתי חיילת בלשכה של יעקב קדמי, שלימים הכירו אותו

כי הוא היה בקמפיינים של אהוד ברק.

גילי: אוקיי, וזה משהו שכן קשור בעצם לחיים שלך, ניצלו איזה יכולת שלך…

שרית: כן, ניצלו את זה שאני דוברת רוסית. לא מי יודע מה טוב, אבל עדיין דוברת רוסית, והגעתי לשם בתור חיילת. היתרון הכי גדול של השירות שלי זה בעצם החברות שלי, שהן החברות הכי טובות שלי מאז.

גילי: ואחרי הצבא?

שרית: בגלל שהייתי עם רשף כל הצבא, והוא גדול ממני בשלוש שנים, אז אחרי שהוא סיים את השירות

שלו הוא התחיל ללמוד באוניברסיטה, אז היה לי ברור שאני גם מתחילה ללמוד ברגע שאני מסיימת

את השירות הצבאי שלי. כך שטיול גדול לחו"ל לא היה, ולרוקחות לא התקבלתי.

גילי: למה לא התקבלת לרוקחות?

שרית: כי לא היה לי ציון מספיק גבוה בפסיכומטרי כדי להתקבל. אני חושבת שהיתה מגמת רוקחות

רק בירושלים או משהו כזה, בזמנו. בשורה התחתונה לא התקבלתי.

אז אמרתי לעצמי מה אני רוצה לעשות? מה אני רוצה לעשות? לא ידעתי. ואמרתי יש תואר של מנהל עסקים במכללה למנהל וזה כזה לא לקבל החלטה של מה באמת מה אני רוצה ללמוד. וככה התגלגלתי למנהל עסקים, ובכלל לא עשיתי התמחות בשיווק, אלא התמחות במימון ומערכות מידע.

כי זה פשוט נשמע לי יותר רציני.

גילי: ואיך הגעת בעצם לעולם השיווק? מיד אחרי שסיימת את הלימודים? או שאני אשאל את זה אחרת:

מה היתה העבודה שלך מיד אחרי שסיימת את הלימודים?

שרית: במהלך הלימודים עבדתי אצל דוקטור יעקב שיינין בחברת "מודלים כלכליים".

גילי: בתור מה?

שרית: בתור מנהלת אדמיניסטרטיבית כזאת. במהלך התואר הגיעו כל מיני S'HEAD HUNTER שחיפשו סטודנטים שיקלטו למסלולי ניהול בבנקאות, מבנק הפועלים ובנק לאומי. זה נראה לי נחמד,

עשיתי application  והתקבלתי לבנק לאומי, במסלול שקראו לו בזמנו אופק, אם אני לא טועה,

בכלל במחלקת פקדונות.

התחלתי לעבוד שם, וזה פשוט שיעמם אותי, על אף שלמדתי מימון. ואחרי כמה חודשים אמרתי

שאני לא רוצה להמשיך לעשות את זה. לא הרגשתי שזה מה שאני רוצה לעשות כשאהיה גדולה.

וממש רגע לפני שהחלטתי שאני עוזבת את הבנק, ניגשתי למנהלת ה- HR של החטיבה הקמעונאית,

הבנק מחולק לחטיבות, והיא היתה אחראית גם על כוח האדם שהיה במחלקת פיקדונות.

ואמרתי לה: תשמעי, לא כיף לי, נראה לי שאני רוצה לעזוב.

אז היא אמרה לי: "רגע, מה את רוצה? מה בא לך לעשות בבנק? כי הבנק הוא מקום נורא גדול".

אמרתי לה: "אני לא יודעת, אבל נראה לי שבשיווק מגניב". במילים אלו!

והיא אמרה לי: את יודעת מה? יש במקרה איזו מישרה פנויה בשיווק, אז בואי תכירי את המנהל,

ואם זה יסתדר אז נעביר אותך לשיווק. וזהו, ככה הגעתי לשיווק! (צוחקת)

גילי: ומה היתה המישרה?

שרית: זה לא היה בניהול מוצר או ניהול מותג, זה היה, גם משהו שקרה במקרה, והיה הסללה מאוד מעניינת להמשך הקריירה שלי.

זה היה תחת ראש אגף אסטרטגיה ומחקר, והיה לו תקן.  זאת אומרת תקן שהיה אמור להתעסק באסטרטגיה, במחקרים וכו', והיתה כימיה, זאת אומרת נראיתי לו בסדר. הוא חיפש מישהי מתחילה,

ואני שמחתי על ההזדמנות, וככה התחלתי לעבוד בשיווק במחלקת מחקר ופיתוח!

גילי: יפה. וכמה זמן עשית את התפקיד הזה?

שרית: וואו. בסופו של דבר בלאומי הייתי שבע שנים. זאת אומרת ילדתי את שירה ואחר כך את עמית ואז עזבתי.

אבל למעשה היופי בתפקיד הזה היה שזה היה ממש לבנות את הדברים מאפס. כי באמת עשיתי מחקרים:

מחקרי אפקטיביות, מחקרי שביעות רצון וכו'. שוב, זה היה עולם חדש מבחינתי, לא עשיתי את זה אף פעם קודם.

אבל התחיל להיכנס כל העולם של ה- DATA BASE MARKETING, שיווק מבוסס נתונים.

כלומר, איך על ידי כל מיני מודלים אנחנו יכולים לחזות את המוצר הבא שהלקוח יקנה. איך מאתרים לקוחות שעלולים לנטוש, איך מאתרים את הלקוחות שיכולים להרחיב את סל המוצרים שלהם.

לא נעשו דברים כאלה לפני זה בבנק, או בכלל. אני מדברת על שנת 98', 99' משהו כזה.

כולם מכירים את G-STAT וכולם מכירים את גולדין שהוא הבעלים של G-STAT , אבל הוא תמיד כשהוא רואה אותי, הוא אומר: "המודל הראשון ש- G-STATעשו זה היה איתך. מודל איתור לקוחות להוראות קבע.

וזה משהו שנשאבתי אליו, זה מאוד מצא חן בעיניי. לימים זה הפך להיות חדר מבצעים, זאת אומרת איך בעצם אנחנו מאתרים לקוחות של הבנק שמתאימים להם כל מיני מוצרים. ואז פונים אליהם עם המוצרים הספציפיים האלה.

והתחיל להיכנס כל העולם של ה- CRM: מה זה ה- CRM? איזה נתונים צריך כדי להכיר את הלקוח טוב יותר,

וכל מיני מודלים של ערך לקוח. כל מיני דברים שהיום נראים לנו מאוד טבעיים, למדנו את הכל מאפס,

כי באמת אף אחד לא ידע מה זה אומר אז.

לימים הקמנו את חדר המבצעים בבנק לאומי, ואת ה- DATA WHEREHOUSE , בעצם הוקם DATA WHEREHOUSE חדש, ואני, מעצם תפקידי, בגלל שהכרתי כבר איזה נתונים יש בבנק, ואיזה נתונים משמשים לשיווק, וכך הלאה, בעצם הייתי המשתמשת הראשית במחסן הנתונים מטעם השיווק.

וזה כמו אדוות כאלה שהתפתחו והתפתחו. אז יש את ה- DATA WHEREHOUSE , ויש את ה- CRM , ויש כל מיני מודלים מבוססי אלגוריתמים כאלה ואחרים ועוד כל מיני דברים, שאני כבר באמת לא זוכרת אותם.

אז כבר הוקם "הישיר הראשון" , אז איך משתמשים בפלטפורמה של "הישיר הראשון" כדי לעשות שיווק ממוקד לקוח. בקיצור, דברים מגניבים. שעוד פעם, מבחינתנו הכל היה מאוד מאוד חדש.

גילי: את יודעת, אני ככה שומעת אותך, ואני באותה תקופה הייתי בבנק הפועלים. אז את מדברת על מיני דברים שהם די משותפים לנו.

שרית: בוודאי

גילי: וזה כזה מחזיר אותי אחורה לשנים… אני לא באה מעולם השיווק, למרות שאני התמחיתי בשיווק, אני דווקא באה מעולם המכירות, שמשתמש בעצם בכל הנתונים שאגף אסטרטגיה מביא. אז כל המונחים האלה של חדר מבצעים, CRM, האיפיונים, בבנק הפועלים זה הייתי אני. (צוחקת) אז זה משעשע.

שרית: והתחילו כל העולמות של הסגמנטים.

גילי: כן.

שרית: איך מחלקים את לקוחות הבנקים לסגמנטים, ומה הצעת הערך שכל סיגמנט יקבל, ואיך פונים אליהם. בעצם המון המון יסודות שכמובן אחר כך שימשו אותי בשלבים הבאים של הקריירה, אבל יסודות שלמדתי אותם הכי מלמטה שאפשר.

גילי: יפה. באיזה הוא שלב עבדת בחברת SYNERGY, מתי?

שרית: אחרי שעמית נולד, שזה כבר היה כשהייתי בת 30, בשנת 2004.

אמרתי לעצמי אוקיי, אני שבע שנים בבנק, אני מתקדמת, כבר הייתי במסלול הניהולי של הבנק וכו'

אבל אמרתי לעצמי: "רגע, אני חייבת לחשוב מה אני עושה הלאה, מה? אני אהיה כל החיים היה בבנק?

בבנק אחד? במקום עבודה אחד? והחלטתי שאחרי חופשת הלידה אני לא חוזרת.

ולא היה לי שום דבר אחר! פשוט חשבתי לעצמי: "רגע, מה אני רוצה לעשות כשאני אהיה גדולה?" 

עדיין מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה!

החלטתי שאני עוזבת, וחתמתי יומיים ורבע בלשכה. היה לי נורא נחמד דרך אגב.

ואז חברת SYNERGY בדיוק הוקמה. ופנה אליי רן שאול שהוא הבעלים והיזם, שהקים את חברת SYNERGY, חברת ייעוץ, שמה שהיא עשתה זה בדיוק מה שאני עשיתי בתפקיד שלי בלאומי.

כלומר, היא נתנה שירותי ייעוץ בכל העולמות של ה- DATA BASE MARKETING. הרבה פעמים החברות היו קונות את שירותי הייעוץ האלה מחו"ל, כי הידע בארץ לא כל כך היה.

והם החליטו רן שאול וגל הלפרין ואלעד בהט, שלושה שותפים החליטו להקים את החברה הזאת, ואני הייתי היועצת הרביעית או החמישית שהצטרפה לחברה.

אמרתי להם אז: "תקשיבו, אני עוד לא יודעת מה אני רוצה לעשות, אבל לא איכפת לי בינתיים,

אם אתם צריכים איזה רבע מישרה, חצי מישרה, סבבה אני אבוא, אעבוד לפי שעות…  

וההרפתקה הזו הפכה בעצם להיות הרפתקה של חמש וחצי שנים.

גילי: מישרה מלאה מן הסתם

שרית: ברור! פלוס פלוס (צוחקות)

בחברת SYNERGY בעצם הייתי אחראית על כל התחום הפיננסי שם: כל הבנקאות, כרטיסי אשראי, חברות ביטוח, ופחות או יותר בשנה השלישית הרביעית שלי בחברה, החברה גם יצאה לחו"ל.

לאירגונים בפולין, וכל מיני פרויקטים בארצות הברית וברוסיה.

גילי: פה אנחנו חוזרים לידע המסוים שלך בלדבר רוסית? או שזה לא…

שרית: היה נורא נחמד שם, שנת 2006-7 כזה, עשינו שני פרויקטים במוסקבה עם שתי חברות סלולר.

ובעצם מה שהיה שם בחדר הישיבות היה מאוד מצחיק: הם דיברו אליי ברוסית, אני הבנתי הכל,

אבל לא ידעתי לענות להם במונחים המקצועיים, אז עניתי להם באנגלית. והם הבינו אותי אבל התקשו לדבר באנגלית, אז הם דיברו אליי ברוסית ואני עניתי להם באנגלית.

גילי: זה היה המעט רוסית…

שרית: בדיוק, המעט רוסית וזה היה מאוד מוצלח.

גילי:  אני דווקא חושבת שכל דבר שאנחנו עושים או יודעים בחיים, באיזה שהוא מקום הוא ישרת אותנו,

אז הנה דוגמא.

שרית: בדיוק.

גילי: באיזה שלב התוודעת לעולם הדיגיטלי והשיווק הדיגיטלי?

שרית: זו שאלה מצויינת.

כי למעשה, בעצם המסלול שעשיתי עם כל עולם הדאטה, כי מה זה בעצם דיגיטל? למעשה זה שיווק מבוסס דאטה, רק שבמקרה הזה הדאטה או הפלטפורמה שמשמשת לטובת הדאטה היא לא דאטה פנים ארגוני,

אלא דאטה של כל מיני פלטפורמות פרסום.

אז אני תמיד אומרת עשינו ב- SYNERGY דיגיטל עוד לפני שהיה דיגיטל. זאת אומרת מעצם ההתמקצעות,

באיך מתאימים לצרכן הצעת ערך מבוססת מידע, מבוססת דברים שלמדתי עליו. ההתמחות הזאת פתחה את הצוהר לעולם הדיגיטלי.

כי על זה מבוסס העולם הדיגיטלי. הוא עולם שמבוסס על נתונים.

גילי: מתי יצאת ללימודי תואר שני?

שרית: את התואר השני עשיתי כשעבדתי בלאומי. אחרי שסיימתי את התואר הראשון עבדתי איזה שנה,

שנה וחצי בלאומי, עשיתי את ה- GMAT, התקבלתי לתל אביב והתחלתי ללמוד תואר שני.

אז כבר עשיתי תואר שני במנהל עסקים והתמחות בשיווק.

תיקנתי! עשיתי חישוב מסלול מחדש ובעצם למדתי שיווק.

ואת הציון האחרון קיבלתי ביום שנכנסתי לחדר לידה עם שירה!

אז באמת הכל היה מאוד מתוכנן! (צוחקת)

גילי: כן.

מה גרם לך לעבור למזרחי טפחות?

שרית: אחרי חמש שנים ב- SYNERGY החברה נרכשה על ידי חברת גילון. חברה שעסקה בדאטה,

איך מסדרים את הדאטה, Business Intelligence , BI, שיווקה כל מיני כלי BI. היא עבדה עם הרבה מאוד ארגונים, דרך אגב, ארגונים משיקים לאירגונים ש- SYNERGY עבדה איתם, רק ש- SYNERGY עסקה בהצעות ערך לצרכנים, וגילון עסקה יותר בתשתיות. אז היתה סינרגיה יפה, ואחר כך ממש מיד אחרי זה

גילון נרכשה על ידי Ness טכנולוגיות. ואז SYNERGY הפכה להיות במקום חברת ייעוץ בוטיקית מאוד,

מין חברה בתוך הענקית הזאת Ness . ולתחושתי הייחוד של SYNERGY קצת אבד.

ממש באותה תקופה קיבלתי הצעה לעבור למזרחי טפחות. סמנכל"ית השיווק דאז של הבנק,

נעמה גת חיפשה מנהלת אסטרטגיה, ואמרתי: הנה אחרי שבעצם הייתי בקורפורייט בבנק לאומי, עברתי לצד הייעוץ, אימנתי את שרירי הייעוץ, בא לי לחזור חזרה לקורפורייט.

אז באמת חזרתי לתפקיד של מנהלת אגף, מנהלת אגף אסטרטגיה במזרחי-טפחות.

גילי: כמה זמן היית במזרחי טפחות?

שרית: הייתי שש וחצי שנים חלקן תחת נעמה גת הסמנכל"ית שגייסה אותי,

ואחר כך נעמה עזבה והגיעה דינה נבות, סמנכל"ית השיווק.

במזרחי טפחות הזדמן לי להתעסק בעוד תחומי שיווק שלא התעסקתי בהם בלאומי, או פחות בלאומי

ובטח לא ב – SYNERGY. כלומר גם שיווק, נקרא לזה יותר קלאסי: בריפים למשרדי פרסום, אזורים של יח"צ, אזורים של מחקרים. כמובן אסטרטגיה שיווקית מקצה לקצה, וכמובן כל עולמות הנתונים, חדרי מבצעים, וכו'

שזה ארסנל שמה שנקרא ש"הגעתי איתו מהבית". 

גילי: אבל אחר כך את בעצם עברת לקרסו, נכון?

שרית: נכון 

גילי: איך?  (צוחקת)

שרית: איך? (צוחקת)

גילי: מה קרה?

שרית: באמת הייתי בעולם הפיננסי כל החיים. במהלך התקופה במזרחי טפחות, לקראת סופה,

אמרתי אוקיי, אני ראש אגף, אני רוצה להתקדם להיות סמנכ"ל, והתחלתי לחפש תפקיד של סמנכ"ל.

וכשנפגשתי עם איציק וייץ המנכ"ל של קרסו מוטורס, היום Freesbe דרך אגב, הוא אמר לי:

"אני מחפש סמנכ"ל שיווק שלא בא מפרסום. כי אני מבין שפרסום זה חשוב, אבל פרסום אפשר ללמוד.

אבל כל העולמות של דיגיטל והדאטה, אני מרגיש שאנחנו מפגרים מאחור. אנחנו חייבים לעשות את קפיצת המדרגה הזאת. ואני בכלל לא יודע איך לראיין אנשים שמבינים בזה". אז הוא הרכיב פורום של כל מיני מומחים שיעזרו לו לראיין את סמנכ"ל השיווק הבא שלו שמתמחה בדאטה, דיגיטל וכו'.

וגם שם נפגשתי איתו והיה קליק, וככה עברתי מעולם הפיננסים לעולם הרכב! (מתלהבת)

ואיציק תמיד אומר: "את, כשהגעת אלינו לא ידעת מאיזה צד נכנסים לאוטו בכלל".

(שתיהן צוחקות) מה שנכון! וזהו! ככה הגעתי לקרסו, שם הייתי ארבע וחצי שנים.

גילי: בואי נתעכב רגע על הקטע הזה. את בעצם באה מעולם של פיננסים, ששם זה הפורטה שלך ואת יודעת,

ואת מגיעה לעולם שאת לא מכירה בכלל, איך ההרגשה?

שרית: אממ… כמובן שהיו לי חרדות ביצוע, כי זה כמה דברים: קודם כל ראש אגף אסטרטגיה הוא תומך לחימה.

גילי: מה זה אומר?

שרית: זאת אומרת שיש שיווק שרץ קדימה, ניהול שיווק שרץ קדימה, ואסטרטגיה צריכה לתת לו את הכלים:

צריך לתת לו כלים דיגיטליים, צריך לתת לו כלים מחקריים, צריך לתת לו כלים שמתווים את הדרך.

אבל בסוף, זה לא הביצועיזם. הביצועיזם נמצא בניהול השיווק, מה שאני לא עשיתי קודם.

אז היו פה כמה נדבכים של דברים חדשים לגמרי מבחינתי: נושא של ניהול שיווק, בעצם להיות זאת שמוציאה לפועל את הדברים. עולם תוכן חדש לחלוטין: עולם הרכב.

עולם שהוא טנג'בילי, כלומר אפשר לגעת בו. בהלוואה אי אפשר לגעת, הלוואה זה קונספט, פיקדון זה קונספט. ברכב אפשר לגעת ולמשש.

היו פה המון דברים שונים, וגם התרבות ארגונית שונה.

תרבות שהיא הרבה יותר גברית, תרבות שהיא הרבה יותר Straight forward, בנקים הם יותר מאופקים,

יותר מעונבים. זה המון דברים שהייתי צריכה להתרגל אליהם ממש ממש מהר.

ואני חייבת להגיד שקיבלתי חבל ניהולי מאוד ארוך, עשיתי שם, אני חושבת, "הנחתום אינו מעיד על עיסתו",

אבל עשיתי יחד עם סמנכל"ית הטכנולוגיות, כי שיווק וטכנולוגיה אני מאמינה צריכים לעבוד ממש ביחד,

עשינו מהפכות מאוד משמעותיות. גם הסטה מהותית לכיוונים של שיווק דיגיטלי משיווק מסורתי.

שיווק מסורתי הכוונה היא פרסומות טלוויזיה, רדיו, עיתונות, שיש לזה מקום כמובן, אבל עשינו הסטה לכיוונים שהם מאוד מדידים.

הכנסנו את מערכת salesforce  לתוך הארגון, בעצם ה- CRM של salesforce מקצה לקצה.

קרסו היא אחת ההטמעות המוצלחות של salesforce, גם ב- Sales גם ב ,services -וגם Marketing Automation. הקמנו מערך Marketing Automation מאוד מאוד יפה ומשמעותי מבחינת

השורות התחתונות של האירגון.

עשינו את הקמפיין הכי גדול בארץ דאז, בפייסבוק למותג "Nissan".

בעצם לקחתי סיכון מאוד גדול, עם גיבוי של המנכ"ל כמובן, אבל סיכון מאוד גדול, שאת כל קמפיין סוף שנה ברכב, ומי שמכיר רכב יודע שסוף שנה זה הזמן של המכירות, העברנו אותו לפעילות בפייסבוק.

וזה באמת היה אחד הקמפיינים הכי מוצלחים שהיו ל "Nissan”. והוא גם הגיע להנהלה של פייסבוק העולמית, בגלל שזה היה באמת משהו אחר, שלא נעשה בעולם הרכב.

לפעמים אנשים שהם אולי חסרי ניסיון, הם לא יודעים ממה לפחד.

גילי: כן. הם פשוט עושים (צוחקת)

שרית: אז עשיתי, וזה היה ממש בשנה הראשונה שלי בקרסו. זאת אומרת התחלתי בקרסו בפברואר,

ובסוף נובמבר כבר עלינו עם הקמפיין הזה. אז באמת, לפעמים כשאת לא יודעת ממה לפחד,

או ממה לחשוש, אז את פשוט עושה.  

גילי: אוקיי, אבל את אומרת שזה היה משהו מאוד עצמתי. אז מה עושים בשנה שאחרי?

שרית: עושים כזה, אבל יותר גדול. (שתיהן צוחקות)

גילי: כן.

כשאת אומרת את זה, אני נזכרת בכל מבצעי מכירות וכל הפעילויות, שאתה צריך להמציא את עצמך

מחדש כל פעם.

 שרית: כן. אני חושבת שגם עוד הבדל שלא אמרתי, אבל אני חושבת שהוא מאוד חשוב,

שמכירות בעולם הרכב, הסכין כל הזמן בין השיניים. זאת אומרת יש יעדים סופר מאתגרים,

ובעצם השעון מתאפס בתחילת כל חודש. אף אחד כבר לא זוכר מה עשית בחודש קודם.

 גילי: אתם במצב טוב, אצלנו היית מוחא כפיים, ואחרי 20 שניות, הופ… היו אומרים לך תתחיל מחדש.

שרית: נכון.

גילי: ממש ככה.

שרית: אז בדיוק אותו דבר. ועוד פעם, בבנקאות ופיננסים, לפחות בשיווק ופיננסים,

בהקשר הזה זה קצת יותר קל. כי בסוף בנקים הם די פועלים על טייסים אוטומטיים בהקשר של הרווחיות שלהם. כמובן צריך להביא לקוחות חדשים וכו' אבל ה- linkage  בין שיווק למכירות, בין שיווק לעמידה ביעדים,

הוא הרבה יותר חד- חד- ערכי בעולמות האלה.

גילי: אוקיי, וכמה זמן היית בקרסו?

שרית: בקרסו הייתי ארבע וחצי שנים, ובאמת היה לי מאוד מאוד כיף.

אבל באיזה שהוא שלב הרגשתי שאני רוצה לחזור לפיננסים.

גילי: למה?

שרית: כי זאת האהבה שלי! אני מאוד אוהבת פיננסים, וב"מימון ישיר" היתה לי את ההזדמנות

הכי טובה שאפשר לבקש. כי בעצם "מימון ישיר" היא חברה שנותנת הלוואות לרכבים.

גילי: אז פה בעצם אנחנו שוב, אם נעצור, אנחנו נראה שעוד פעם מתחברים דברים. את מתקדמת,

תוך כדי התקדמות את מחברת את הדברים החדשים עם הדברים הישנים.

אז כבר יש לך את הרכב בצורה יותר… משמעותית…

שרית: עמוקה, בטח…

גילי: והפיננסים, והשיווק, והדיגיטל…

 שרית: נכון, נכון.

 אז באמת כשנפגשתי עם ערן וולף המנכ"ל של "מימון ישיר" מיום ההקמה, בעצם הוא הקים את החברה,

אז אמרתי לו: "תשמע, קודם כל היה קליק וכימיה מהרגע הראשון, אבל אמרתי לו גם: "אני חייבת את התפקיד,

אני רוצה את התפקיד הזה. אמרתי לו הנה! אני באה גם עם הרכב, וגם פיננסים! בום! זה מתחבר למקום אחד!

זה המפץ הגדול! (מתרגשת וצוחקת)

אז כן, נכון, אלה דברים שבהחלט מתחברים. נחמד איך שמסלולים מתכנסים להם.

גילי: בדיוק.

אז מה שאני ככה חושבת תוך כדי השיחה, שאנשים שהם בתחילת הדרך, והם לא יודעים מה הם רוצים.

אבל לפעמים זה נכון, כמו שאת מספרת, ללכת על איזה משהו, על מה שמסתדר, על מה שהתקבלת,

על מה שכאילו נראה לך שקורה במקרה.

אני דרך אגב לא חושבת שיש דברים שקורים במקרה, אבל נניח שזה קרה במקרה. ואחר כך,

ככל שהשנים עוברות ואתה אוסף את הידע שלך והביטחון שלך, אז פתאום אתה רואה שאתה יכול לחבר

בין דברים שלכאורה הם לא קשורים.

שרית: נכון.

גילי: כי פיננסים ורכב קשור הכסף, אבל עדיין יש הרבה מעבר לזה שאפשר לחבר.

שרית: נכון. קודם כל אני מסכימה איתך ששום דבר לא קורה במקרה.

אבל אני חושבת שאולי, אם אפשר להסיק את המסקנה, או לקחת איזה שהוא לקח מעניין פה.

לקח זו מילה קשה, אבל איזו שהיא מסקנה כזאת שבאמת אסור לפחד מלהתנסות.

ובסוף, האהבה הטבעית שלך, אם אתה נותן לה מקום, היא לוקחת אותך לאזורים ש…

גילי: שטוב לך בהם.

שרית: בדיוק , אני נזהרת מלהגיד את זה, כי זה לאוו דווקא המקום של אזורי נוחות ונעלי בית,

לא, בכלל לא. פשוט זה אזורים שיותר מעניינים אותך.

גילי: שמסקרנים אותך. ואם זה מסקרן אותך ואתה מוכן להשקיע, אז אתה נהנה.

שרית: בדיוק

גילי: יש קשר בין תחביב הריצה למרחקים ארוכים לבין הקריירה שלך?

שרית: אני חושבת שכן. אני חושבת שבסוף ספורט, בעיקר הספורט שנקרא לו אתגרי,

ריצת מרתון נגיד או חצי מרתון, יש לה linkage מאוד משמעותי.

כי בסוף, זה גם לוקח אותנו למה שאמרנו קודם:

ברגע שאת רוצה לעשות משהו, על אף שזה נראה יעד גדול ואולי אפילו בלתי מושג, ה-התמדה,    ה-לכתוב תוכנית, ה-להוציא לפועל את התוכנית הזאת. לחזור לתוכנית ולעשות כיוונונים אליה, ולראות מה אפשר

ומה אי אפשר. לחזור אליה כל הזמן, אבל לא לוותר לרגע. לא יעזור כלום!

זה חוק בטבע, בסוף מגיעים ליעד הזה!

גילי: זה נכון, וגם אני חושבת שאם האופי שלך מאפשר לך לפעול ככה, אז אתה פועל ככה גם בפרטי וגם בעסקי.

שרית: נכון, בכל דבר. לי היתה תוכנית ריצה, עשיתי מרתון. עשיתי מרתון שלם ב-2016-17 והייתה לי תוכנית ריצה. ופשוט הוצאתי אותה לפועל! גם כשירד גשם, וגם כשהיה קשה לקום מוקדם, וגם… פשוט מוציאים אותה לפועל, אין תירוצים.

וזה בדיוק אותו דבר גם במקום העבודה, או בכל דבר אחר שצריך לעשות, להתאמץ, ללמוד, ולהגיש.

גילי: נכון. אז אם ככה, מה נותן הפילאטיס?

שרית: פילאטיס חייבים! כי אחרת…

גילי: לא רגועים… (שתיהן צוחקות) אחרת הנמר יוצא!

שרית: בדיוק. לא…. כי בריצה השרירים מתקצרים וצריך להרחיב אותם, צריך למתוח אותם בפילאטיס!

אין מה לעשות! (צוחקת) אחרת כואב הגב. אנחנו לא רוצים שיכאב לנו הגב.

גילי: נכון.

האמת שאני עשיתי 11 שנה צ'י קונג.

שרית: נכון.

גילי: אני לא סתם אמרתי זה מרגיע אותך. זה שינה לי את החיים!

שרית: וואו!

גילי: ממש, כי העוצמה הזאת של העבודה, הייתי בתוך העוצמה. שתינו מכירות מה זה עוצמה של עבודה.

אם לא הייתי עושה צ'י קונג אני חושבת… היו מקרים שהייתי מתעוררת באמצע הלילה מתחילה

לרשום לעצמי משימות, או שהייתי מוטרדת ממה לא עשיתי בסדר במהלך היום, כל מיני דברים כאלה.

וכשהתחלתי לעשות את ה- צ'י קונג, שעה בשבוע, זה הכל!! והיא אמרה לי המדריכה: "בהתחלה זה ישפיע

לך על הסוף שבוע, ולאט לאט תראי איך זה משפיע עליך, על כל השבוע."

שרית: וואו. מדהים!

גילי: ממש ככה. אבל אני לא סתם אומרת שינה את חיי. פתאום ישנתי טוב בלילה, פתאום אמרתי אוקיי,

יש לך משימות, תרשמי אותן ותחזרי לישון . מעבר לזה שיש לזה גם הרבה Benefits אחרים.

מה התוכניות שלך להמשך? מותר לשאול כזאת שאלה?

שרית: נראה לי שמותר. אני… קודם כל הגעתי למקום מדהים!

"מימון ישיר" זה מקום מדהים. אני תמיד אומרת לכולם: אני מרגישה שהגעתי הביתה!

גם מבחינת האנשים שנמצאים פה, מבחינת הניהול שאני חווה. רוחב הפס שאני מקבלת פה.

ההערכה שאני מקבלת פה, האפשרויות. באמת מקום וואו! אני מאחלת לכולם להגיע לכזה מקום.

גילי: כמה זמן את כבר פה?

שרית: כמעט שנתיים. אני תמיד אומרת לסמנכלי"ת ה- HR שלנו, לליאת שמואלי, שאסור ש"מימון ישיר"

תהיה עבודה ראשונה של מישהו. כי הם לא יודעים להעריך את המקום הזה!

כי הם לא באו ממקומות אחרים. לא יודעים להעריך עד כמה פה הניהול הוא מאפשר,  כל הדאגה לפרט,

מה שאפשר לעשות פה, אנשים לא יודעים להעריך את הדבר הזה.

גילי: אבל אתם מעסיקים בטח הרבה סטודנטים, בכל זאת העבודה הראשונה שלהם.

שרית: יש, כן. יש לנו מוקדים, זה ארגון מבוסס מוקדים. אז מעל מחצית, הרבה מעל מחצית מהכוח אדם

הם כמובן כוח אדם של עובדים שזאת העבודה הראשונה, אין מה לעשות.

אבל באמת מה שאפשר לראות אצלנו, לדעתי בניגוד לחברות דומות, חברות מבוססות מוקדים,

ותיקים אצלנו הם ותיקים ארוכים. זאת אומרת שאנשים שמגיעים ל"מימון ישיר "נשארים פה.

לא סתם אנחנו גם חברה שנמצאת במקום ה-12. בדרך כלל, מי שנמצא במקומות העליונים ברשימות

המקום הטוב ביותר לעבוד בו, זה חברות מאוד מאוד גדולות. אנחנו חברה של 850 עובדים

ואנחנו במקום ה-12 בדירוג הכללי, ומקום 3 בדירוג הפיננסים.

גילי: יפה, כבוד!

שרית: באמת שזה כבוד, הגיעו לזה באמת בתרבות ארגונית מאוד מאוד מיוחדת.

גילי: כן.

שרית: ממש.

גילי: אני חייבת להגיד, שאני, אחרי שנתיים בתפקיד, אני מתחילה לחשוב, תמיד זה היה ככה. הגוף שלי מתחיל להגיד: אוקיי, מה הלאה? מה את עושה עכשיו?

שרית: לא, אני בכלל לא באזור החיוג הזה. מכיוון שכשאני הגעתי לפה אז בגלל ש"מימון ישיר" ממש הוקמה כסטארט-אפ, חברה שהוקמה מאפס, אז לא היה אגף שיווק נפרד. אגף שיווק תמיד היה חלק מאגף כלכלה,

מאגף אשראי. למעשה אני סמנכל"ית השיווק הראשונה בחברה, שהיא 100% סמנכ"לית שיווק.

סמנכל"ית שיווק ודיגיטל.

אז הייתי צריכה להקים דברים, הרחבתי באופן משמעותי את כל אזורי הדיגיטל בחברה.

בעצם עוד המון אתגרים נמצאים לפניי.

גילי: ברור, אין ספק שכשאתה במקום שהוא מקום חדש, וגם אתה חדש, אז יש המון לאן להתפתח.

שרית: כן.

גילי: אבל מצד שני, מקומות גדולים, זה היתרון שלהם. שאתה יכול כמו שאמרת בהתחלה, יש המון המון אפשרויות מה אתה יכול לעשות, עדיין תוך כדי זה שאתה בחברה.

שרית: מתייחסים אלינו לסמנכ"לים בחברה, ממש כל אחד הוא מנכ"ל היחידה שלו.

אז אין גבול ליוזמות שאפשר לעשות פה. ואף אחד לא עוצר אותך.

גילי: שזה נפלא.

מה הטיפ, או טיפים שאת רוצה לתת למי שמאזין לנו עכשיו? מתוך הדרך הזאת שעברת?

שרית: אני אגיד ככה: קודם כל תהיו סקרנים.

אני חושבת ש"מוות תעסוקתי" מתחיל כשהסקרנות מתפוגגת.

 יש כל כך הרבה דברים בעולם שלנו להיות סקרנים לגביהם, ויש לנו כל כך הרבה ידע ומידע שהם מפוזרים,

וכל כך הרבה דברים שמתחדשים. אני מרגישה לפעמים שאני כמו עליסה בארץ הפלאות!

אני משוטטת ומגלה כל הזמן דברים חדשים, וזה פשוט תחושה נהדרת!

לא משנה איפה אתה נמצא, באיזה רמה באיזה דרגה, כמה זמן יושבים בתפקיד, באמת!

ביום שאתם מאבדים את הסקרנות שלכם, זה היום שאתם צריכים להתקדם הלאה.

זה דבר אחד. והדבר השני, אני חושבת שאולי ה- skill הכי חשוב בסביבת העבודה המודרנית זה גמישות,

והידיעה שכל קבוע זה מקום לשינוי. גם האנשים שפוגשים, גם הסיטואציות שנמצאים בהן.

וגם נגיד משפטים כמו: "אבל ניסינו את זה",  או "כבר עשינו את זה" , או כל מיני דברים כאלה, העולם משתנה בכזה קצב מטורף, שכל הזמן אנחנו נדרשים להשתנות.

אז אני חושבת אם יש מצד אחד את הסקרנות, הרצון ללמוד ולדעת, ולהעשיר את עצמך,

ומצד שני את הידיעה שמה שעשינו אתמול כבר לא רלוונטי להיום, אנחנו כל הזמן צריכים להשתנות.

אני חושבת שעם שני ה- skill -ים האלה, וגם השלישי, סליחה, השלישי! יכולת התמדה!

אסור לשכוח אותו!

אז אמרנו: את ה- skill של השינוי, ה- skill של הסקרנות ויכולת התמדה, אין מקום שלא תצליחו להגיע אליו.

גילי: מדהים.

אני רוצה איכשהו בכל זאת, אם את יכולה, לחבר את זה גם לעניין של הדיגיטל, של השיווק הדיגיטלי.

בהקשר של אנשים שהם לא כולם, לכאורה, בתוך תפקיד שהוא קשור לשיווק דיגיטלי,

אבל היום כנראה שזה בכל מקום.

שרית: אני לא רואה היום, אני מדברת כרגע על העולמות שלי, עולמות השיווק. אין דבר כזה.

כלומר, היום עולם שיווק הוא עולם שהוא מחובר לטכנולוגיה, הוא מחובר למוצרים טכנולוגיים,

כמעט כל דבר הוא מדיד.

אנחנו פותחים את הבוקר טוב שלנו, כל אחד מהאנשים פה עם המערכת דאטורמה שזה בעצם כלי מדידה

של  salesforce שמחוברים לכל פלטפורמות הפרסום שלנו, כדי לראות מה כל פלטפורמה עשתה,

ומה הבאנו, מה היו שיעורי ההמרה.

השיווק הופך להיות אנליזה. זאת אומרת, בסוף ההבנה הזאת ששיווק זה כבר לא רק "תעשה לי את זה יפה".

אין לזה כבר משמעות כמעט.

גילי: כן, אבל בשאלה שלי אני מתכוונת לזה שמאזינים לנו אנשים שהם לא בתחום הזה של השיווק הדיגיטלי.

האם את יודעת להגיד איפה אנשים, שהם לא בעולם השיווק הדיגיטלי, איך זה משפיע עליהם?

אני עובד פשוט, אני מנהל בתחום, איך זה משפיע על האנשים? יכול להיות שלא…

שרית: אני חושבת שזה משפיע על כולנו. כי בסופו של דבר, כשאת נכנסת לפייסבוק שלך, לאינסטגרם שלך, פלטפורמה כזאת או אחרת, מה זה בעצם?

בעצם את מקבלת משהו שהוא מותאם אליך! הוא מותאם למה שאת מחפשת, למי שאת.

הרי הפיד שלך באינסטגרם, ושלי באינסטגרם ושל עוד 10 מיליון אנשים שכנראה יש להם את הפלטפורמה הזאת, ייראה בצורה שונה. למה? כי מי ששולט היום זה הדאטה.

אז אני חושבת שכל אחד מאיתנו, גם אם עובדים באזורים אחרים לגמרי, מעצם היותנו צרכנים, אנחנו צריכים להבין איך העולם הזה מתקשר איתנו.

 גילי: פה יבוא בנאדם ויגיד את מה שכרגע אני חושבת: "בסדר, בפרטי שלי אני מבין.

אבל מה בעבודה שלי? האם פה יש משהו?

שרית: אני מרגישה שיש ממשק וסינרגיה כמעט לכל דבר.

כשאני מדברת עם החבר'ה מניהול סיכונים אצלנו, הם צריכים להכיר את זה כדי לשמור עליי

שאעשה את עבודתי בצורה נכונה ולא אעלה על מוקשים בתחום הפרטיות. אז הם צריכים להכיר את העולם הזה.

המכירות חייבים להכיר את העולם הזה, כי ביחד אנחנו פועלים כמיקשה אחת להביא יותר לקוחות לארגון.

הטכנולוגיות! אמרתי קודם: שיווק וטכנולוגיה זה בלתי נפרד היום, כי בעצם כל השיווק המודרני מבוסס טכנולוגיה!

אז הטכנולוגיות חייבים להיות אנשי שיווק, ואנשי שיווק צריכים להיות אנשי טכנולוגיה היום.

בעצם, אין איזה שהוא סיילו אחד שהוא סיילו נפרד. זה בעצם קו רציף שעובר כמעט את כל המחלקות של הארגון.

גילי: יש אלה שלא שאלתי אותך ואת רוצה שאני אשאל אותך?

שרית: אם אני ניהנית?

גילי: אני יכולה לשאול אותך, אבל נראה לי שזה מאוד…

שרית: ברור (שתיהן צוחקות) מאוד!

גילי: זה היה ממש ברור (צוחקת)

שרית: (צוחקת)

לא דיברנו על ניהול בכלל.

 גילי: מה בתוך הניהול?

שרית: אני חושבת שהדבר הכי מרכזי בניהול, אולי בניהול קצת יותר מתקדם, נקרא לזה,

שפעם כשהייתי מנהלת צעירה, היה לי מאוד חשוב לשלוט בהכל, ולדעת הכל, ולהיות יותר טובה מהעובדים שלי.

אני חושבת שככל שמוטת השליטה נהיית יותר משמעותית, והנושאים שמכסים נהיים יותר גדולים,

אז למעשה זה התהפך. אצלי בכל אופן. ואני חושבת שאחד ממפתחות ההצלחה של מנהלים טובים,

זה לגייס תחתיך מנהלים, עובדים, שהם הרבה יותר טובים ממך. By far יותר טובים ממך,

 By far יודעים יותר ממך, By far יודעים ללמד אותך.

וה- skill  שלך כמנהל, זה לדעת באמת לשאול את השאלות הנכונות, ולהיות ה"איפכא מסתברא" הרבה פעמים.

גילי: כן. לפעמים דווקא השאלות מתוך חוסר הידע, להעלות דברים שלאנשים אחרים

זה אולי מובנים מאליהם, או לא נראה קשור.

שרית: נכון, נכון.

גילי: תודה שרית על השיחה המעניינת!

שרית: תודה לך! 

סגיר~

אהבתם? מוזמנים לעקוב אחרי גם באתר שלי.  

חפשו גילי פיינשטיין בגוגל.

מתלבטים לגבי המשך דרככם המקצועית?

מוזמנים לקבוע איתי שיחת מיקוד ללא עלות וללא התחייבות.

תודה שהאזנתם,

להתראות בפרק הבא

~מוזיקת סיום~