בפגישה האחרונה אמרה לי רחלי "כל החיים שלי קיבלתי המון החלטות: לגבי עצמי, המשפחה, הילדים, גם בפרויקטים הגדולים והמשמעותיים שהובלתי בעבודה. עשיתי את כל זה ממש ללא בעיה. למה עכשיו, כשזה נוגע לעתיד שלי אני מתקשה?"
ובאותה נשימה: " איך את מחליטה החלטות? איך את מצליחה להבין במה צריך להתמקד?" "אולי יש לך תרשים זרימה מסודר שאוכל להתנהל לפיו?"
רחלי שאלה לגבי ההחלטות "הגדולות", אבל אתייחס כאן לכל סוגי ההחלטות ודרכי ההתמודדות המתאימות לכל אחד מהסוגים.
רחל לא לבד. כל אחד מאיתנו מתקשה להחליט החלטות במצבים מסוימים. לפעמים אנחנו דוחים את מועד ההחלטה כי אנחנו מחפשים את הפיתרון המושלם. אבל האמת היא שאין כזה… יש את הפיתרון הכי מתאים לנקודת הזמן. ההחלטה מושפעת מהמצב הפיזי והריגשי שלנו באותו הזמן, מהערכים והמטרות שלנו, מהמידע שבידינו והדחיפות בה נדרשת ההחלטה.
הדרך הנכונה היא להחליט החלטה כלשהי ולהתחיל לממש אותה בצעדים קטנים. ככל שנתקדם נבין אם נדרש תיקון. אם השגנו את התוצאה הרצויה מצוין, נמשיך לפעול בדרך הזאת. אם לא – נבין מה נוכל לעשות אחרת בפעם הבאה ונתקן תוך כדי תנועה.
הכי חשוב לצאת לדרך כי חוסר תנועה מייצר תקיעות ואילו פעולות לא מתאימות מאפשרות לנו להבין מה כן נכון לעשות ולהתקדם קדימה.
החלטות יומיומיות
כאשר מתקשים לקבל החלטות יומיומיות כמו למשל: באיזו שעה לקום בבוקר, מה לאכול או מה ללבוש, באיזו דרך להגיע לעבודה. כדאי לרכז את כל ההתלבטויות ברשימה אחת, לענות עליהן במרוכז ומהתשובות לייצר שיגרה מסודרת. השיגרה הזו תחסוך את הצורך להתלבט כל יום מחדש: נקום בשעה קבועה, נאכל תפריט קבוע ואולי גם נחליט ללבוש רק חולצה שחורה כמו סטיב ג'ובס*😊.
בנוסף להתלבטויות היומיות שייחסכו, ייבנו הרגלים שהביצוע החוזר שלהם יצמצם את הזמן הנדרש לביצוע הפעולות האלה, מאחר והן מתבצעות ביעילות ובמהירות רבה יותר. הזמן והמחשבות שנחסכו יאפשרו הפניית משאבים לקבלת החלטות גדולות יותר ובעלות השפעה רחבה יותר על חיינו.
החלטות "בינוניות"
החלטות "בינוניות" הן החלטות שיש להן השפעה לטווח קצר יחסית או בינוני. לדוגמה: איזה קורס לקחת, איזו סדרת הרצאות לשמוע, לאיזה חוג/סרט ללכת, איפה לשכור דירה.
כאן נעלה שלב באופן הניתוח שלנו:
קודם כל נרשום על דף את האפשרויות העומדות בפנינו, כל אחד באופן המתאים לו: כנקודות ברשימה או בטבלה.
את הסינון אפשר לעשות על דרך החיוב: עבור כל אפשרות נרשום את היתרונות והחסרונות כפי שאנחנו רואים אותם. סביר להניח שכאשר נראה מול העיניים את התמונה המלאה בצורה מסודרת, יהיה לנו קל יותר לקבל החלטה.
במידה ולא – אפשר לפנות לאנשים שאנחנו מעריכים שיוכלו לתרום לנו מהתובנות שלהם וכך לקבל זווית ראייה נוספת.
אפשר גם לקבל החלטה על דרך השלילה – בדיקה של גבולות: מה אני לא רוצה? מה לא הייתי מוכנ/ה לעשות?….
כדי להחליט כדאי גם להקשיב לגוף וללב. האם הפתרון משמח ומרגיע או מכווץ אותנו. ניסיון העבר והאינטואיציה שלנו יכולים לתת מושג מהי ההחלטה הנכונה. במקרים רבים התשובה הראשונה שעלתה לנו לראש היא התשובה הנכונה עבורינו.
שימו לב!
חשוב לא ליפול למלכודת ולהתעכב יתר על המידה עם קבלת ההחלטה. גם כאן להתחיל כמה שיותר עם הצעד הראשון ולעשות תיקונים תוך כדי תנועה.
החלטות "גדולות"
החלטות "גדולות" הן החלטות הקשורות לסוגיות כבדות משקל, המשפיעות עלינו ואף על הסובבים אותנו לאורך זמן רב.
ביצוע ההחלטות כרוך בדרך כלל בהשקעת משאבים רבים של זמן, כסף, מאמץ קוגניטיבי ועוד. אלו יכולות להיות סוגיות הקשורות בבחירת תחום לימודים, מקום מגורים, תחום תעסוקה, מקום עבודה, בני זוג, שותפים ועוד.
כאן בנוסף לשלבים הראשונים שתוארו בסוגי ההחלטות הקודמים, נעשה את השלבים המשמעותיים הבאים:
- נשאל את עצמינו האם ישנן אפשרויות נוספות שלא חשבנו עליהן. במידה ולא נמצאו כאלה נפנה לאנשים אחרים שלא פנינו אליהם קודם ואנחנו יודעים בוודאות שהם חושבים אחרת מאיתנו, כדי לקבל את התובנות שלהם.
- נרשום עבור כל אחת מהאפשרויות מהו הרווח מביצוע ההחלטה ומהו המחיר שנשלם אם לא נבצע אותה.
כאן הטבלה או הרשימה יהיו גדולות יותר ובעלות מידע רב יותר, מה שעלול להקשות מצד אחד, אבל מצד שני יתרום לתחושת הביטחון בזכות הידיעה שהשקענו בבדיקת הנושא ולקחנו החלטה בסיס מושכל ולא רק ריגשי.
בהחלטות גדולות ייתכן שכדי להגיע למטרה הסופית יש להשיג מטרות ביניים. עבור כל מטרה נגדיר את התוצאה הסופית הרצויה ונרשום לאחור מה נדרש לעשות כדי להשיג את המטרה הזאת.
- אנחנו רוצים לעבוד בחברה מסוימת בתחום מסוים בתפקיד מסוים. זו המטרה ארוכת הטווח שלנו.
- בשלב הראשון עלינו לברר מה נדרש כדי שנוכל להגיש מועמדות לתפקיד. לצורך כך נחקור על התפקיד והחברה ברשתות, נשאל אנשים שאנחנו מכירים או כאלה שהאנשים שאנחנו מכירים יכולים לקשר אותנו אליהם.
- נניח, לצורך הדוגמה, שנדרש תואר ראשון בתחום מסוים שכרגע אין לנו. אז השגת התואר הזה היא מטרת הביניים שלנו.
- כאן עלינו לברר מהן דרישות הקבלה לתואר, היכן ניתן ללמוד את התחום, בכמה שנות לימוד מדובר, עלויות, נסיעות, מגורים ונתונים נוספים שנאסוף, כדי שנבין בדיוק מה נדרש מאיתנו, האם אנחנו מוכנים למאמץ הזה ומהי האפשרות הטובה ביותר עבורינו.
- ייתכן שאיננו עומדים בחלק מדרישות הקבלה לתואר. גם כאן נבדוק מה עלינו להשלים ומהן ההחלטות שאנחנו צריכים להחליט.
- וכך הלאה, עד שנגיע לנקודת הזמן שהיא היום ונדע מהו הצעד הראשון שאנחנו צריכים לעשות עכשיו כדי שבהמשך נוכל להשיג את אותה מטרה גדולה, ארוכת טווח.
דגשים חשובים לסיכום
- אין החלטות מושלמות יש החלטות מקדמות
- כדי להשיג מטרה צריך לוותר על דברים אחרים או למצוא פיתרון שמאפשר "גם וגם"
- הניסיון, הידע והאינטואיציה שלנו הם כלים לקבלת החלטות, אבל גם הניסיון, הידע והאינטואיציה של אנשים אחרים. כדאי למצוא אותם ולהיעזר בהם.
- מידע הוא דבר חשוב, אבל תמיד יהיה מימד של חוסר וודאות. חשוב להעיז ולקחת החלטה למרות שאין בידינו את כל המידע שהיינו רוצים.
- כל החלטה נכונה לנקודת הזמן שבה נלקחה. אם יש צורך מתקנים תוך כדי תנועה.
- כדי להבדיל בין עיקר וטפל בהקשר להחלטה, יש לשאול כל הזמן האם הדבר שבו אני מתעסק מקדם אותי למטרה, או שמסיט את תשומת הלב שלי מהעיקר.
- עבודה מסודרת ושיטתית כמו שתארתי כאן תסייע בקבלת ההחלטות הנכונות ובהתקדמות לקראת השגת המטרה הגדולה.
* סטיב ג'ובס נהג שנים רבות ללבוש רק את סט הבגדים הבא: חולצת גולף שחורה ארוכת שרוולים, מכנסי ג'ינס "ליווייס" משופשפים מדגם 501 ונעלי "ניו-באלאנס" אפורות מדגם 991. הוא טען שהסרת ההתלבטויות האלו מסדר יומו הוא יכול להתפנות למחשבות על נושאים מעמיקים יותר.
