המטרה: להגדיל כמות עוקבים לדף הפייסבוק העסקי שלי
האמצעים: כל האמצעים כשרים
השיטה: להתחיל הכי מהר ואחר כך להגביר…
התמדה ועקביות חשובים להשגת מטרות.
ובאופן יותר ספציפי – כדי להשיג עוקבים, חשוב להראות נוכחות רציפה ברשתות החברתיות.
אז החלטתי שאחת לשבוע, בימי שלישי בבוקר, אפרסם מאמר פרי עטי.
החלטה מצוינת! אז למה זה לא עובד?
זאת אומרת, זה בדרך כלל עובד, אבל אני לא מרוצה.
אז אם זה עובד, אבל אני לא מרוצה, זה נחשב הצלחה?
לא ממש ברור לי ולכן החלטתי לברר את הדבר הזה שנקרא "הצלחה"
בדקתי בוויקיפדיה, שם קראתי ש"הצלחה" משמעותה "השגת תוצאה רצויה". לכאורה פשוט ומדויק, אבל בפועל הגדרה כללית מדי, שאפשר לפרש אותה באופן שונה במדינות ותרבויות שונות. מה זה אומר רצויה? רצויה למי?
בתור מי שחיה במדינה בה שולטת תרבות מערבית קפיטליסטית, אני מבינה שהצלחה מתבטאית בעיקר בהשגת יעדים ומטרות, אלו שהחברה קבעה כסמלי הצלחה בתחומים שונים. הנה מספר דוגמאות לגבי תחומי חיים שונים:
בתחום הכלכלי : כמות ההון שצברנו, גובה המשכורת, השכונה והבית שבו אנחנו גרים, כמות וסוג הרכבים בחנייה שלנו.
בתחום התעסוקתי: באיזו חברה אנחנו עובדים, באיזה תפקיד?, מהם התנאים הנלווים לתפקיד הזה? עד כמה מרשימים קורות החיים שלנו.
בתחום הזוגי והמשפחתי: האם יש לנו בני/ות זוג? כמה ילדים? בפעם האחרונה שבדקתי ארבעה ילדים היה הסטנדרט החדש.. גירושין זה פיתרון לגיטימי. יש לנו משפחה מאושרת מה זה אומר להיות משפחה מאושרת?
ברשתות החברתיות: האם אנחנו מקבלים הרבה לייקים על הפוסטים שאנחנו מעלים, כמה עוקבים יש לנו באינסטגרם.
שאלתי את עצמי האם מתאים לי להתיישר בדיוק לפי הכללים האלה? והבנתי שבמקרים מסוימים אולי, אבל במקרה הספציפי עליו אנחנו מדברים – בטוח שלא.
אם אתיישר לפי הכללים, אאלץ, בניגוד לאמת הפנימית שלי, להעלות מידי יום ואולי מספר פעמיים ביום, תכנים למדיות החברתיות. לכן החלטתי שפעם בשבוע זה די והותר וכך אני משתדלת לפעול.
אם הייתי חיה בסין למשל, או חיה בארץ, אבל מנסה לפעול עפ"י התורות הסיניות העתיקות, הייתי פועלת לפי השקפת העולם שהצלחה אינה נובעת מהשגת התוצאה הסופית. אלא הצלחה היא כל אחד מהצעדים שאנחנו עושים בדרך לתוצאה, יום יום, שעה שעה. זאת בתנאי שאנחנו נוכחים בכאן ועכשיו, בתשומת לב מלאה רק לדבר אותו אנחנו עושים בכל רגע נתון.
מה זאת אומרת להיות נוכחים ברגע הזה?
לא לעסוק במחשבות על מה שקרה או לא קרה בעבר, או במה שיקרה בעתיד, כאשר נשיג את המטרה שלנו, אלא להתמקד בעשיית הפעולה הנוכחית בצורה הטובה ביותר. כן, גם כאשר מדובר בפעולות הבסיסיות והפשוטות ביותר.
האם אני חיה לפי הגישה הזאת? אני משתדלת להזכיר אותה לעצמי לעיתים קרובות, אבל נראה לי שמה שנכון עבורי, הוא השילוב בין הדברים, כפי שהוא מתבטא במשפטו המפורסם של
ארל נייטינגייל (Earl Nightingale), סופר אמריקאי ידוע שעסק רבות בנושאי הצלחה וההתפתחות האישית : "הצלחה היא מימוש מתמשך של רעיון ראוי".
כלומר, חשוב וצריך להגדיר יעדים ומטרות, אבל ההצלחה מתבטאת בביצוע של פעולות עקביות ומתמשכות שבסופו של דבר יובילו אותנו להשגת היעדים והמטרות שהגדרנו לעצמינו.
