לאחרונה, עם סיומו של תהליך אימון מוצלח, קיימתי שיחת סיכום עם המתאמן שלי.
כחלק משיחה כזו, אני מבקשת מהמתאמנ.ת לשתף אותי בקשיים שחוו במהלך האימון איתי.
בגילוי לב ומוּדָעוּת גבוהה, סיפר המתאמן על השלב שחווה באמצע התהליך, שבו חש "שהתהליך לא מתקדם״.
הוא סיפר על המחשבות השליליות שעלו בראשו: ״אולי חבל על הזמן והכסף״, ״אולי זו לא הדרך הנכונה״. על כך שקצת נבהל.
״אולי את מהצד שלך יודעת שזה חלק מהתהליך, אבל זה ביאס אותי וכמעט חשבתי להפסיק״.
בעקבות המשפט הזה הבנתי שחשוב שאתייחס לשלב ההכרחי הזה שכמעט ולא מדברים עליו.
אנשים היוצאים למסע הזה של אימון קריירה, מתחילים אותו לעיתים בתחושת אופטימיות וציפיות גבוהות, ולעיתים עם חששות וספיקות.
בכל מקרה, לאחר שלא הצליחו לקדם את עצמם בעצמם, הם פונים למאמן קריירה ומצפים שינווט אותם
בביטחה ויסייע להם בהסרת מכשולים ומעכבים שונים.
השלבים הראשונים בתהליך האימון כוללים לרוב הבהרת יעדי הקריירה, זיהוי נקודות החוזק והחולשה,
ומיפוי דרך ברורה להצלחה. אלו צעדים שמטרתם להניע ולהעצים את המתאמן, למלא אותו בתחושת כיוון ומטרה.
עם זאת, ככל שמעמיקים בתהליך האימון, מגיעים בהכרח לצומת הקריטי הזה, בו המסע מקבל תפנית בלתי צפויה: שלב הפיקפוק והטלת הספק. זה קורה בכל תהליך שאנו עוברים בחיים, וגם בתהליך אימון קריירה.
חשוב להיות מודעים לכך שהשלב המאתגר הזה הוא חלק מובנה בתהליך.
חיוני לאמץ אותו ורק אחר כך להתקדם בנחישות, תוך כדי כך שזוכרים שמטרת התהליך כולו היא להציג נקודות מבט שלא היינו מודעים אליהן קודם, ולגלות בתוכנו פוטנציאל שלא היינו מודעים לקיומו.
כאשר מגיע השלב של תחושת ריפיון ורצון להימנע מהתמודדות עם הקושי, אנו מתחילים להטיל ספק בבחירות הנוכחיות שלנו ולאתגר את ההנחות שלנו. אנחנו עלולים להרגיש שאנחנו מאבדים את האחיזה במוכר והצפוי,
וזה יכול להיות מפחיד עבורינו.
החשש הזה יכול להתבטא בדרכים שונות. ייתכן שנחווה חלק מהן, וייתכן שאת כולן:
חוסר ודאות: אנו עלולים לחוות חוסר ביטחון לגבי נתיב הקריירה שלנו, לשאול אם אנחנו הולכים בכיוון הנכון
או אם עשינו את הבחירות הנכונות בעבר.
פחד מכישלון: ככל שאנו יוצאים מאזורי הנוחות שלנו, הפחד מכישלון או דחייה עלול להתעצם, ולעכב את ההתקדמות שלנו.
משבר זהות: הקריירה שלנו מגדירה לעתים קרובות חלק משמעותי מהזהות שלנו. כאשר אנו חושבים על שינוי, אנו עשויים להתחבט בשאלות מי אנחנו ומי אנחנו רוצים להיות.
סערה רגשית: התהליך יכול לעורר מנעד של רגשות: מתסכול וחרדה ועד לפגיעות וביקורת עצמית.
זה טבעי להתנגד לשינוי ולהיאחז במה שמרגיש בטוח, גם כאשר אנחנו יודעים שכדאי שנתמודד עם השינוי הנדרש והצמיחה האישית שתבוא בעקבותיו. עלינו לאפשר לעצמינו לשהות תקופה מסוימת בתחושת אי הודאות והפגיעות הזו.
חשוב להבין ששלב זה אינו סימן לכישלון, אלא הזדמנות לצמיחה. הוא מסמן את המעבר מדרכי החשיבה
הישנות שלנו לגישה פתוחה וסתגלנית יותר. בכך שאנו מאפשרים לעצמנו לחוות את אי הנוחות הזו,
אנו פותחים דלתות לאפשרויות חדשות ולמימוש פוטנציאל שלא מימשנו עד כה.
ישנם יתרונות הנובעים מהתמודדות עם השלב החשוב הזה:
- אימוץ אי הנוחות מאפשר לנו להתעמת עם הפחדים והמגבלות שלנו,
מה שמוביל לצמיחה אישית ולהגברת המודעות העצמית.
- ההתמודדות עם האתגרים הללו מחזקת את החוסן הפנימי שלנו, מה שיאפשר לנו להתמודד
עם מכשולים עתידיים.
- התמודדות עם אי הוודאות יכולה לייצר לנו בהירות וכיוון כתוצאה מתובנות חשובות
שיובילו אותנו למסלול קריירה ברור ואותנטי יותר.
- אם ניקח סיכונים וננצל הזדמנויות שאולי נמנענו מהן בעבר נחוש העצמה אישית.
- ההכרה בכך שזהו חלק טבעי ממסע האימון עוזרת לנו לסמוך על התהליך ולהישאר
מחויבים להתפתחות שלנו.
לסיכום,
אימון קריירה אינו התקדמות ליניארית אלא תהליך טרנספורמציה מלא פיתולים.
אימוץ שלב הספק הוא עדות למחויבותנו לצמיחה ושיפור עצמי.
הכלת השלב הזה והתמודדות עם האתגרים שבו גורמת לנו לגלות חוסן, תושייה ואומץ שמעולם לא ידענו שיש לנו.
חשוב לזכור ששלב זה הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך. אמצו אותו, לימדו ממנו, אפשרו לו, והוא יוביל אתכם אל עבר הקריירה שאתם ראויים לה.
סימכו על היכולת שלכם להסתגל ולהתפתח, וזכרו שהדרך להצלחה מפותלת, אבל שווה את המסע.
