המשפט הזה מתנגן בראשי בכל פעם שנופלת עלי משימה שנראית לי קשה עד בלתי ניתנת למימוש.
שמעתי אותו בפעם הראשונה מהמנהלת שלי לפני שנים.
זה קרה במפגש מאמנים שהתקיים בסיום תצוגת תכלית שעשינו להנהלה הבכירה.
התבקשנו לשתף בחוויה שעברה עלינו, ואני הייתי אחרונת הדוברים.
כל האחרים סיפרו סיפורים משמחים על שיתופי פעולה והדרכות שעבדו בדיוק לפי התוכנית,
ואילו אני חוויתי התנגדות גדולה והערמת קשיים לכל אורך ההדרכה.
כשסיפרתי על ההתנגדויות שחוויתי ועל הדרך שהתמודדתי איתם, אמרו הקולגות:
״איזה מזל שלא הייתי צריך להתמודד עם זה״, ״אני לא הייתי יודעת מה לעשות״.
ואז אמרה המנהלת את המשפט האלמותי שלה.
המשפט הזה מלווה אותי מאז, והפך לעיקרון מנחה בחיי ובקריירה שלי.
הוא תזכורת תמידית לכך שאנחנו חזקים יותר ממה שאנחנו חושבים, ושעם התמדה ונחישות נתמודד עם כל אתגר.
יותר מכך- בכל אתגר טמונה הזדמנות לצמיחה והתפתחות אישית ומקצועית, וחשוב לנצל אותה.
בקריירה, כמו בחיים, אנחנו מתמודדים עם אתגרים שנראים בלתי אפשריים. אך אם נזכור שיש לנו את היכולת
להתמודד עם כל משימה שניתנה לנו, נגלה בתוכנו כוחות ועוצמות שלא ידענו שיש בנו.
התמודדות עם משימות מורכבות עוזרת לנו לפתח כישורים חדשים, לחזק את הביטחון העצמי, ולהתקדם מקצועית.
כמאמנת קריירה, אני פוגשת אנשים שנמצאים במצבים של חוסר וודאות ואתגר, ועוזרת להם להפוך את הקשיים להזדמנויות.
יחד אנחנו מזהים את הכוחות הפנימיים, ופועלים מתוך ביטחון ונחישות לפיתוח אסטרטגיות פעולה,
הצבת יעדים מעשיים, וביצוע פעולות מקדמות עד להשגת המטרות.
לאחרונה התחלתי ללוות גם מילואימניקים שחווים קשיים בחזרה לשיגרה והשתלבות מחדש בעולם העבודה.
ארחיב על כך בפוסט נפרד בהמשך.
אז אם אתם, או מישהו שאתם מכירים, מתקשים להתמודד עם המשימה המאתגרת של ייצוב הקריירה,
תדעו שאתם לא חייבים להתמודד עם זה לבד.