"אף פעם לא עשיתי את זה, אז אני בטוחה שאצליח"
כך אמרה לעצמה בילבי בת גרב מתישהו.
בחרתי לכתוב על המשפט הזה כי הוא משלב שני דברים משמעותיים עבורי: בילבי ושינוי.
כילדה ג'ינג'ית צנומה, בילבי היתה דמות משמעותית בחיי: התפעלתי מהעצמאות שלה, מהעובדה שסחבה את הסוס שלה על גבה, מהצמות שלה שהתנשאו בחוצפה משני צידי ראשה. אהבתי את הקוף הקטן על כתפה ובעיקר הוקסמתי מכך שעשתה כל מיני דברים משוגעים שלנו כילדים אסור היה לעשות.
כאדם בוגר אני אוהבת מאוד שינויים, ובעיקר לזהות הזדמנויות ולנצל אותן. שינוי בעיני הוא דבר טוב ומשמח, המוביל להתפתחות וצמיחה אישית. לכן אני עושה בשמחה שינויים בחיי, ואף מלווה נשים וגברים בתהליכי השינוי שהם מבקשים לעצמם בעולם הקריירה והתעסוקה.
אני מזמינה אתכם להתחיל לחשוב על שינוי קצת יותר מהכיוון שמציעה לנו בילבי, עם קצת יותר אומץ ושמחה.
להסתכל על החיים כמו בילבי
אומץ בשינוי קריירה
הגישה הזו יכולה לעזור לנו במיוחד כאשר אנו נאלצים לעבור שינוי שנכפה עלינו, אבל גם כאשר אנו בעיצומו של קושי במהלך שינוי שיזמנו בעצמנו.
האומץ ילווה אותנו מהרגע הראשון שבו נתחיל להתמודד עם המחשבות על כך שנדרש שינוי ומהו השינוי הנדרש. בזכותו לא נפסול את עצם הרעיון של השינוי, אלא נחפש את הדברים החיוביים והטובים שיכולים לצמוח מהשינוי הזה. במהלך הדרך, כאשר ניתקל באתגרים ובצורך ללמוד דברים חדשים, נעשה זאת ברצון ובשמחה.
נשתדל לשנן לעצמנו את המנטרה שדווקא בזכות העובדה שלא התנסינו בדבר עד עתה אנחנו ניגשים אליו כ"דף חלק" ונהיה מוכנים לקבל את כל מה שניקרה בדרכינו.
נתחיל מהגדרת החזון שלנו, תמונת העתיד שלנו אותה אנו רוצים לראות. לא נפחד להפעיל את הדמיון ולצייר מציאות חדשה, למרות ואף על פי שנדמה לנו שכרגע היא לא ברת- השגה. את המחשבות העולות לנו נכתוב על דף ונרגיש כיצד ככל שאנחנו מעמיקים בפרטים מתגנבת אל ליבנו השמחה.
ומה לגבי תוכנית פעולה מעשית?
כאשר תהיה לנו התמונה המלאה של היעד אליו אנו רוצים להגיע, לא נפחד. אנו נאמר לעצמנו שנצליח ונמשיך לרשום על הדף את השלבים הנדרשים בדרך עד להשגת התמונה המלאה.
כשיהיו לפנינו כל השלבים, נסדר אותם לפי סדר הביצוע הנדרש. אח"כ נתייחס לכל שלב בנפרד. נכתוב את כל הפעולות שאנחנו חושבים שנדרש לבצע על מנת להשלים את השלב. גם כאן נסדר אותן לפי סדר הביצוע הנדרש. ננסה להעריך כמה זמן תארך כל פעולה, מה המשאבים שהיא דורשת והאם אנחנו יכולים לעשות אותה בכוחות עצמנו או שנדרשת עזרה חיצונית.
אם עד עתה לא חשנו שמחה, נדמה לי שכאן, כאשר למול עיננו צומחת תוכנית פעולה, בהחלט נחוש שמחה וגם קצת ביטחון, כי בשלב הזה כבר נוכל לדעת מהו פרק הזמן שייקח לנו לממש את התוכנית.
אז מה, הכל ורוד אצלך?
סביר שבשלב הזה יתגנבו גם התהיות והחששות, משום ששלב היישום הוא השלב המאתגר ביותר. נכון שתוכנית מסודרת, ברורה ומעשית היא תנאי חשוב להצלחה, אבל ללא ביצוע בפועל אין ערך לתוכנית. זה הזמן לגייס את האומץ וגם את ההתמדה ולצאת לדרך, לבד או בליווי מקצועי. לשים לנגד העיניים את התוכנית ולוודא שלאורך כל הדרך, גם אם יידרשו (והם יידרשו) תיקונים והתאמות, המטרה הסופית היא כוכב הצפון והכיוון נשמר.
אני מאמינה שאנשים שפועלים בדרך הזו פוגשים בסיומו את "האני האפקטיבי" שלהם – גרסה משופרת ומדויקת יותר, קרובה יותר למה שתמיד רצו להיות.
מכירים את המשפט: "מה איכפת לך לנסות? את ה- "לא" כבר יש לך, מקסימום תקבל את ה- "כן"?"
זה בעצם מה שאומרת לנו בילבי בדרכה הילדותית והשובבה: אל תחששו, תהיו אמיצים ותצליחו.
אני מציעה שנקשיב לה, מה אתם אומרים?
