מקצוע לחיים, עסק חברתי – יש דברים כאלה?

לפני שאתם מתחילים להאזין, הכירו את אביטל ירדני

מייסדת ומנכ”לית המיזם החברתי TechJump.  

מנהלת לשעבר של קבוצות פיתוח  בחברות הי-טק במשך 18 שנים.

בעלת תואר ראשון במדעי המחשב, תואר שני במנהל ומנהיגות בחינוך בהצטיינות מאוניברסיטת ת"א, ותואר שני במשפטים באוניברסיטת בר אילן.  

חושבים על שינוי קריירה?
קבלו ממני שיחת מיקוד ללא עלות

תמלול הפודקאסט עם אביטל ירדני

הקדמה:
ברוכים הבאים לפודקאסט שלי.
שמי גילי פיינשטיין ואני עוסקת באימון קריירה אישי ואפקטיבי.
הרעיון מאחורי הפודקאסט הוא לשתף אתכם המאזינים בשיחות עם אנשים מעניינים שפגשתי במהלך החיים. אנשים מוכשרים שישתפו אותנו מניסיונם בעולם הקריירה.
אתם מוזמנים להתרווח בכורסא או לצאת לצעידה שלכם, מיד מתחילים.

~מוזיקת פתיחה~

גילי: אז שלום אביטל ירדני
אביטל: שלום גילי
גילי: איזה כיף שנפגשות, ובאנו לדבר היום על מקצוע לעתיד, מה כדאי ללמוד? מה מעניין ללמוד? מה נכון? אולי תציגי את עצמך בכמה מילים.

אביטל: בפן האישי אני עוד דקה בת 55, אמא, סבתא מאושרת ומבסוטה מהחיים.
בפן המקצועי אני בוגרת עולם ההיי-טק, עבדתי משהו כמו עשרים שנה, בכל מיני תפקידי ניהול, באתי מעולם הפיתוח בהיי-טק. אח"כ עברתי לכמה שנים של התנדבויות בעולם החברתי, התנדבויות ועבודה, ואז החלטתי לשלב את שני הדברים.

בעצם, רציתי להקים עסק חברתי בתחום ההי-טק, שזה אין הרבה. ״בניית אתרים״ זה לא לגמרי היי-טק, אבל זו דלת כניסה להיי-טק.

בסוף 2015 הקמתי את TechJump, המיזם החברתי לבניית אתרים.

גילי: מה זה עסק חברתי?
אביטל: עסק חברתי זה עסק שהמהות שלו היא לנסות לפתור איזושהי בעיה חברתית. בניגוד לעמותות שעושות את זה בצורה פילנטרופית, הוא עושה את זה בצורה כלכלית. זאת אומרת מוכרים מוצר, מהמוצר הזה מקבלים כסף, מהכסף הזה החברה חיה. 

עסקים חברתיים, זה עסקים שאחת המטרות המהותיות, המרכזיות שלהם, זה לקדם איזושהי אג'נדה חברתית. יש הרבה חברות שעושות את זה, אבל לפעמים הן עושות את זה "על הדרך". כלומר ,איזושהי חברת היי-טק גדולה מחליטה שהעובדים מתנדבים שעה בשבוע בלעזור בהכנת שיעורי בית. זה נחמד, זה לא עסק חברתי.

רוב העסקים שאני מכירה, הם מנגישים סוגי עבודה מאוד מאוד ספציפית לצעירים מורכבים. יש הרבה עבודות בתחום המסעדנות ויש עבודות שהן קצת יותר פשוטות. הכרתי למשל עסק חברתי שלימד בנות להיות קוסמטיקאיות. עכשיו,

זה סט יכולות מאוד מאוד ספציפי ובעצם מה שדיגדג לי כל הזמן, זה היה שקיימים אנשים, שאיתרא מזלם, הם נולדו בסביבת החיים הלא נכונה, מבחינתי תמיד אני אומרת את המשפט: " הגרילו את כרטיס הפיס הלא נכון", כי הרבה דברים אנחנו אחראיים, אבל איפה נולדנו ואיפה התחילו לנו החיים אנחנו ממש לא שולטים. אבל הם אינטיליגנטים ולא מתאים להם לעשות עבודות שהן פשוטות יחסית. או במקרה שעולם המסעדנות לא מתאים, לא כל אחד אוהב את זה. ואין כלכך הרבה עסקים.

יש לי מעט מאוד מתחרים, שבעצם לוקחים ומנסים לחפש אוכלוסיה שיש איזה מורכבות מצד אחד ומצד שני יש שכל. ואיך בעצם אנחנו מנגישים אותם לעולם של תעסוקה יותר גבוהה? לחבר'ה הראשונים שעבדו אצלי אין תעודת בגרות, הם לא היו בצבא. צה"ל אם יש תיק פלילי הרי לא מגייס, זה לא באמת מעניין.

בעצם יש כאן אנשים, שאם אני מסתכלת עליהם בגיל 20, דרכם בעולם התעסוקה של מדינת ישראל, חסומה לגמרי. אבל בוא נניח שבנאדם יש לו במקרה ראש על הכתפיים, הוא לא יתקבל לשום מקום עבודה טוב. אין לו שום תעודת בגרות. רוב הלימודים האקדמים המעניינים דורשים תעודת בגרות או תעודה אחרת. יש גם אנשים שהרבה פעמים לא יודעים ללמוד.

רציתי בעצם לקחת חבר'ה כאלה ולהציע להם איזושהיא אפשרות קידום. אני אומרת להם – אתם בני עשרים, בואו מישהו יפתח לכם דלת לעולם אחר. ומבניית האתרים הפשוטה שאנחנו עושים, אפשר להתקדם מאוד מאוד גבוה. אפשר ללכת אח"כ לעשות קורסים מתקדמים של בניית אתרים בתיכנות, ואז יש גם אתרים ב- 100,000 שקל. אז אנחנו פותחים דלת אמיתית. וזה מה שניסיתי לעשות כאן, בעצם אחת מהאג'נדות של הבחירה בבניית אתרים, ניסיתי לדלג על הפער שאין להם תעודת בגרות ואין להם שירות בצה"ל ובעצם אין להם בגיל 20 יכולת להתקדם הלאה.

אחד הדברים הטובים בבניית אתרים, זה שבעצם את באה, את בונה אתר ואחרי שנה את יכולה להיות עם תיק עבודות של 3, 4 או 5 עבודות, לא משנה, תלוי בקצב ההתקדמות. ואם את עכשיו הולכת להציע את עצמך לעבודה בשוק החופשי, אם יש לך תיק עבודות אף אחד לא ישאל אותך איפה היית בצבא או מה ממוצע הבגרות שלך. ואז את יכולה להמשיך להתקדם הלאה. זאת אומרת שאני מסוגלת בשנה לתת לך מקפצה שאם את טובה בעולם הזה, תמשיכי בדבר הזה וכבר לא ישאלו אותך כי זה לא מעניין.

גילי: מי האנשים שמגיעים, שאת לוקחת?
אביטל: היום אנחנו עובדים עם ביטוח לאומי. ביטוח לאומי מפנה אלינו משתקמים. אלו זה אנשים שזכאים לסל שיקום של ביטוח לאומי, ואני בעצם עושה את הבחינה הטכנית אם הבנאדם מתאים לי או לא. מפנים אלינו אנשים שמתעניינים בעולם הטכני, שרוצים.

כשאני הקמתי את החברה, אני כיוונתי לצעירים. אמרתי שאני קולטת אנשים עד גיל 30, מתוך איזושהי אמונת יסוד שלי, שהרבה יותר קל לאנשים לעשות שינויים גדולים בחיים שלהם כשהם צעירים. התחלתי גם לעבוד עם עמותת על"ם, כי שוב, זה אוכלוסיות ממקומות קודמים שהיכרתי ועבדתי. אלו אוכלוסיות שמאוד נגעו לליבי, כי שוב זה צעירים שמצד אחד הם נורמטיביים ומצד שני, כמו שאמרתי, רק לא נולדו במקום הנכון. זה הביא את זה לזה שעבדתי עם אנשים שהיו להם משפטים תלויים ועומדים נגדם. זאת אומרת, זה הביא אותם למקומות קיצון.

אנשים שמוכנים לעשות את השינוי הזה, צריכים להיות אנשים שהעולם הטכנולוגי מאוד מעניין ומסקרן אותם. כי אחד הדברים שחשוב להבין בעבודה הזאת, זה מאוד קוסם לאנשים: "וואי , אני אהיה בונה אתרים, איזה יופי" מראים לי אתרים יפייפיים ברשת..

אם אנחנו מתרגמים רגע את הזוהר של זה לעבודה יומיומית, אז זה נראה ככה – אתה בא בבוקר, מקבל איזה שהן הנחיות ועכשיו אתה 5,6,7 שעות יושב מול המחשב ומקליד. זה מה שאתה עושה, ואתה מנסה ליישר לנצח שני קווים וזה לא מצליח  או שזה כן מצליח. יש עבודה מאוד סזיפית, ובסוף היום יש לך עמוד אחד שנראה וואוו, ועבדת עליו כל היום. אז צריך להבין שהיומיום של העבודה הזאת הוא מאוד שונה מהזוהר שלה, שאני בונה אתרים.

היה לי בחור שקלטתי אותו, הוא בא אחרי שבוע, עזב את ההכשרה, ואמר לי: "אביטל, זה הדבר הכי חכם בחיים שלי שהייתי פה". אמרתי לו: "אוקי, בוא בוא תסביר רגע." הוא אומר: "אני נאבקתי בביטוח לאומי שהם יממנו לי תואר, והם הסכימו לממן לי תואר, תואר במדעי המחשב. הוא אומר: "שבוע עבדתי אצלך והבנתי שאני לא בנוי לזה. אני לא יכול לשבת 8 שעות ביום מול מחשב. ואיזה מזל שהבנתי את זה עכשיו, כי זאת העבודה".

אם אתה בוגר תואר ראשון במדעי המחשב, זה מה שאתה עושה, אתה יושב מול מחשב. עכשיו, זה לא משנה אם אתה כותב תוכנה שמטיסה טילים לחלל, או כותב אלגוריתמים שמוצאים את הפיתרון לקורונה. בסופו של דבר, אתה יושב ומקודד. ואם אין לך את הסבלנות לעשות את זה, ככה נראה היומיום.

ואני חושבת שזה משהו שהוא מאוד מאוד חשוב להבין בהרבה מקצועות, יש את הזוהר של המקצוע ויש את איך נראה היומיום. ואם נחזור למה שדיברנו עליו בהתחלה, אני חושבת שכשבוחרים מקצוע, זה משהו מאוד מאוד חשוב. אני חושבת שלבן-אדם צריכה להיות קודם כל משמעות, זאת אומרת שהוא בחר משהו, איזה שהוא מקצוע שהוא משמעותי עבורו. שהוא אוהב, שהוא מתחבר. אבל אחר-כך לרדת ולהבין איך נראה יום ממוצע שלך? מה המשמעות של לעסוק בדבר המדהים הזה?

גילי:
אני מנסה רגע להבין: מגיע בן-אדם, עובר איזשהו סינון, חודשיים הכשרה עיונית מה שנקרא, ו-4 חודשים מעשי, נכון? עבודה בפועל?
אביטל: גם ההכשרה היא לא עיונית. זה עובד טיפ טיפה אחרת אצלינו.

ההכשרה עצמה זה קורס אונליין שבנינו. זאת אומרת הבן-אדם יושב אצלינו במקום העבודה. יש קורס אונליין שבנינו שמלמד איך לעשות דברים, בסוף כל דבר יש תרגיל. ואז את בעצם כל הזמן עובדת ולאט לאט מתקדמת. לומדים כל דבר – איך בונים עמוד? איך בונים כותרת? איך מכניסים תמונה? איך מכניסים פוסט? כל הזמן יש תרגילים. בעצם גם בחודש, בחודשיים הראשונים הוא בונה דברים, אבל הוא בונה דברים שהם תרגילים ידועים מראש. כלומר מקבלים תרגיל וזה מה שאני מצפה שיהיה בסוף, אין פה הפתעות.

מה שקורה בהמשך לאחר תום החודשיים הראשונים, הוא בעצם נקלט כעובד החברה. בשלב הזה אנחנו מצפים לקצב עבודה יותר איטי, זה סביר שבן אדם שואל הרבה שאלות, אבל אז הוא כבר עובד יחד איתנו. ואז הוא עובד על מה שמגיע מלקוחות. כלומר אין תכנון מראש. אם הגיעו לי עכשיו 2 אתרי חנות שלקוחות קנו, אז הוא יבנה אתר חנות. אם מגיע אלי אתר בלוג, הוא יבנה אתר בלוג. מבין כל העבודה שיש, אנחנו כמובן נכוון את העבודה שמתאימה לבן-אדם שנמצא בהכשרה, אבל הוא יקבל את מה שהכי מתאים מבין מה שקורה בשוק.

אז ה-4 חודשים הבאים הם בעצם ON THE JOB TRAINING בעבודה אמיתית, אח"כ אפשר או להישאר או לעזוב.

גילי:
אם אני מתייחסת למה שאמרת קודם, כדאי גם ללכת ולעבוד במשהו שאתה לא בטוח, או שנדמה לך שאתה רוצה, על מנת להתחיל ולדעת  – אולי אתה לא רוצה ואז בטוח שטוב שבדקת, או אם אתה רוצה אז אתה יכול להמשיך ולהתקדם בדבר הזה.
אביטל: נכון מאוד!

אני אגיד משהו על הדרך האישית שלי: כשאני עזבתי את עולם ההיי-טק ידעתי מה אני לא רוצה , לא ידעתי מה אני כן רוצה. שזו מקום שהרבה מאיתנו נמצאים בו אבל זה כבר היה בשנות ה-40 שלי. בגיל 20 זה בסדר שאתה לא יודע מה אתה רוצה, בגיל 40 זה שוב קורה. לא יודעת אם זה לגיטימי או לא, אבל זה מה שקרה.

בדרך האישית שלי התכוונתי לקחת שנה פסק זמן, יצא 7 שנים, אבל לא משנה. ואמרתי שאני פשוט מנסה הרבה דברים, וברגע שאני עושה משהו, אני תוך תקופה קצרה יודעת לדייק את עצמי, אם זה כיף לי, אם זה לא כיף לי, ומה כיף לי בתוך התהליך הזה.

העסק החברתי שצמח מתוך ה-7 שנים האלה, היה תהליך דיוק מאוד מאוד ארוך על מה נכון לאביטל ירדני. אבל עשיתי עם עצמי תהליך מאוד גדול שגם במקומות שהיה לי כיף, עצרתי ובדקתי מה היה לי כיף בתוך התהליך הזה: לימדתי קורס WORD בכפר גמילה מסמים ונהנתי. עכשיו צריך לפרק את זה ממה שם נהניתי: מליסוע לשם? קצת, כי זה מקום יפה בטבע ונחמד. לעבוד עם הבנות? זה היה מאוד מורכב. מצד שני, בגלל שזה היה מאוד מורכב, כל דבר קטן שהצליח היה וואו!. שוב זה דייק אותי במה אביטל אוהבת לעשות: אני צריכה עבודה עם אתגרים.

זו גם הדרך שבניתי את ההכשרה בעבודה שלנו, כי אני מאוד מאמינה בהתנסות.

חלק מהמטרה שלנו, אנחנו גם קולטים אנשים שזה יכול להיות מקום העבודה הראשון שלהם EVER, ולא כי הם צעירים, בסדר, הם יכולים להיות בני 35, לא מישהו בן 20. או שזה מקום העבודה הראשון אחרי הרבה מאוד שנים שהם היו בבית עם עניין בריאותי כזה או אחר.

חלק מהעניין אצלנו הרבה פעמים הוא להכניס אותם בכלל למעגל התעסוקה, נקודה. שיהיה להם מקום לקום ב-8 בבוקר כי הם צריכים להיות שם ב-9. וזאת משימה לא מאוד פשוטה. ומתוך המקום הזה, אז לשבת ולחשוב איתם, בתוך העבודה, במה הם טובים, במה הם פחות טובים ולעזור להם למצוא את המקום הבא. יש לי לפחות 3 צעירים שעזרתי להם למצוא את מקום העבודה הבא שהוא טוטאלית לא בניית אתרים.

זה מאוד התדייק בתהליך אצלנו שראינו ביחד באמת במה אתם תותחים, מה התכונות הטובות שלכם, ובוא נסתכל מה מקצוע בניית אתרים דורש והאם אתה באמת אוהב את זה? כי האמונה האישית שלי היא שאם יש משהו שאתה לא כל-כך אוהב אותו, היכולת שלך להיות בו טוב היא בינונית. כשאנחנו אוהבים משהו, אז זה טוב לנו, אנחנו לומדים אותו, אנחנו משתדלים, אנחנו מגדילים ראש. וכשאתה עושה דברים מתוך כורח אז הרבה פעמים זה נראה ככה.

האמונה הבסיסית שלי היא שכל אחד טוב במשהו, אז רק בוא נעזור לחפש. אז אם אנחנו בתהליך ריאיון,  זה מאוד מאוד מלחיץ. אבל אם בן-אדם עובד אצלי חצי שנה? נגמרו המשחקים. יש לנו את היומיום. אנחנו רואים במה הוא טוב. יש כאלה שמאוד קשה להם טקסט כתוב. יש כאלה שמאוד קל להם עם כתב, יש כאלה שמבינים, יש כאלה שהיכולת שלהם לדבר עם לקוח היא מעולה. יש כאלה שהם חסרי סבלנות לחלוטין, והם מוכנים לדבר רק עם לקוחות אינטיליגנטים. אז אם אתה רוצה להיות פרילנסר בבניית אתרים, אתה לא יכול. כי מה לעשות? אתה לא שולט על איזה לקוחות יגיעו אליך. הגיע אליך לקוח שמשלם כסף, והוא טכנולוג ברמה כזאת או אחרת.

אז אנחנו ממש עושים איתם איזשהו תהליך. שכן, חלק מהם גדלים להיות בוני אתרים, אבל מבחינתי כל מי שגדל להיות עובד, שמדייק את עצמו, ונמצא במקום היותר נכון, אז זכינו ועשינו את מטרתנו.

גילי: איך גישרת על הפער הזה בין העולם הטכנולוגי לעולם החברתי?

אביטל: דרך הרגליים. בחרתי לעצמי מודל, ניסיתי אותו, אחד הדברים שאני יכולה להגיד לזכותי, שאני עושה טעויות, אבל אני מוכנה לעצור, להסתכל וללמוד. עם הצעירים עברנו 4 מודלי הכשרה שונים עד שהגענו למודל ההכשרה שתיארתי: מודל הכשרה משותף עם ביטוח לאומי שחלקו סוג של עיוני וחלקו סוג של ON THE JOB TRAINING. פשוט עשיתי הרבה וטעיתי הרבה. באמת, זה תקציר החברה.  באמת, זו יכולה להיות הכותרת של הריאיון הזה..

גילי: (צוחקת), קודם כל עשיתי הרבה וטעיתי הרבה זה טוב, זה לא משהו רע.

אביטל: ואני יכולה להוסיף: ותיקנתי הרבה. תיקנתי ודייקתי. אני מאמינה, בטח כשהולכים לעולם חדש, אז הרבה פעמים פשוט מנסים. ככה נבנים מודלים חדשים.

גילי: על איזה הצלחות באמצע הדרך את יכולה לספר?

אביטל: מבחינתי ההצלחות הגדולות של החברה זה ההצלחות במישור החברתי.

יש לי הרבה מאוד סיפורים של אנשים שהם לאו דווקא בוני אתרים היום, הם נמצאים במקום הנכון והמדויק, שזה פחות טריוויאלי. יש למשל בחורה שהגיעה אלינו והיתה אצלנו שנה ובסוף התהליך הלכה ללמוד תואר ראשון באוניברסיטה. היא לא תהיה בונת אתרים פשוטים, היא חכמה, היא יכולה להגיע מאוד רחוק. מבחינתי זו הצלחה מדהימה משום שאני חושבת שחלק מהביטחון אנחנו נתנו לה. את השכל שלה לא אנחנו נתנו. את השכל שלה היא הביאה מהבית, אבל נתנו לה הרבה מאוד ביטחון אחרי תקופה ארוכה, שאני לא בטוחה שאלמלא היתה אצלינו היתה מעיזה כל-כך מהר לעשות תואר ראשון. בחורה שהולכת לצאת עם תואר ראשון במחשבים באוניברסיטה, זהו, היא בעולם העבודה הנורמטיבי. אז זה הצלחה בכיוון אחד.

הצלחה בכיוון אחר לגמרי: לפני הקמת החברה מתתי מפחד. אני מנהלת פרויקטים מצוינת, אבל תמיד עבדתי עם מישהו, תמיד הייתי בצל של מישהו.

בשנה לפני שהקמתי את החברה, הלך והתגבש לי הרעיון ויש לי מחברת שלמה שתיכננתי וכל הזמן דייקתי. נפגשתי עם עוד אנשי מקצוע, ועוד אנשי מקצוע ודייקתי את הרעיון, וכל הזמן הייתי עסוקה בלחפש את הפרטנר שלי, את מספר 1 שאני אהיה מספר 2 , ביחד נקים את החברה, הוא יתראיין לטלויזיה, הוא זה.. ואני רק אגרום לחברה לעבוד.

בשנה הזו הבנתי שאין מישהו שהחלום שלו זה החלום שלי, ונתקלתי עוד פעם בשאלה: "אוקיי יש לך חלום, מה באמת מונע ממך לעשות את זה?" באיזהו שלב שהבנתי שזה שום דבר חוץ מהפחדים שלי, אין שום דבר שמחובר למציאות, כי לכל היותר אני אקים חברה, אני לא אצליח – אני אסגור. ברוכה הבאה למציאות!

90% מהעסקים שנפתחים נסגרים! מה זה אומר על בעלי העסקים האלה? שהם טיפשים? שהם לא יודעים? לא! זה אומר שהם ניסו ולא הצליחו. או שהם עשו טעות או שהם לא עשו טעות או שבאה להם קורונה וסגרה להם את העסק.

אז החוויה הזו של באמת להצליח לחלום על משהו ולעשות אותו, הקמתי חברה! זה בכלל לא משנה אם החברה הזו מחר ב-8 בבוקר נסגרת, היא הוקמה והיא חיה, ובעצם יצרתי משהו אמיתי. יש חברה שעברו בה כמה עשרות צעירים הכשרה, יש לי בוודאות לפחות 10 סיפורים אישיים של אנשים שהחברה נגעה להם בחיים. שעשיתי משהו זה היה גם טוב וגם כואב, זו היתה חוויה אישית מאוד מעצימה. האומץ הזה של לקום ולעשות.

והדבר השלישי – אני חושבת שברמה העסקית, עשיתי דרך מאוד מאוד גדולה, אין שום דמיון ברמת יכולת לנהל חברה, הבנת שיווק, הבנת מכירות, הבנה עסקית, אין שום קשר בין אביטל של לפני 5 שנים לאביטל של היום.

אין לי צל של מושג אם בסופו של דבר זה יחיה לנצח, או יחיה את ה-5 שנים הבאות. לא יודעת להגיד, אבל זה לא משנה כי כבר יש לזה נוכחות, זה כבר קרה. ואני חושבת שלייצר משהו עם נוכחות בעולם, זה קצת אולי כמו ללדת ילדים: יש משהו נוכח בעולם שיש לך חלק מאוד משמעותי בו, הוא לא נוצר במקרה. זה לא עברתי וקרה משהו, זו מבחינתי אחת הדוגמאות היותר טובות: הילדים שלי, אני גאה בהם, ויש לי חלק מאוד משמעותי במי שהם.

גילי: בואי נדבר רגע על הקורונה

אביטל: הקורונה עשתה לנו טלטלה מאוד גדולה. לא היה מישהו אחד שרצה אתר ב-14 למרץ ורצה אותו גם ב- 15 למרץ. כשבן-אדם עובר למוד של הישרדות, אז הוא לא בונה אתר חדש.

אבל מה שקרה אחרי חודש, זו היתה ההבנה שאנחנו הולכים לעולם מקוון. ומי שרוצה או לא רוצה, אתר אינטרנט הרבה מאוד עסקים צריכים.

אז מה שעשינו, מהר מאוד בסגר הראשון, מתוך אתרים יפים שאנחנו בנינו, שאהבנו וזכו להצלחה, בנינו איזה שהן תבניות. שבעצם זה שאם את בעל מקצוע א',ב',ג', הנה העיצוב, בוא נכניס את החומרים שלך, נשנה לצבעים שלך ואז אפשר להעלות אתר בעלויות הרבה יותר זולות, ובצורה הרבה יותר מהירה, כי ללקוח מאוד ברור איזה תכנים הוא צריך לספק ולנו זה מאוד קל.

בנינו אתר תבנית של חנות, והיום זה המוצר העיקרי שאנחנו מוכרים. שזה סוג של מהפך, כי זה מוצר שעשינו אותו מעט ופשוט הוא הפך להיות המוצר המרכזי שלנו היום. היום, יותר מ-50% מהעבודה שלנו זה האתרים האלה.

זה למשל שינוי כיוון. אני חושבת שזה אחד הדברים שכשקורה משהו כמו קורונה, זה בדיוק זה. היתה לך תוכנית עבודה מאוד מסודרת, מאוד מדויקת, נהדרת ומישהו הזיז אותה, עשה עליה פוו. אפשר לשבת להתבכיין, למה יש קורונה, למה זה, למה ביבי עשה סגר, למה זה.. בוא תתמודד, זאת המציאות החדשה.

ואחרי שהיתה תקופה, זה לא שעברנו רק דברים דבש, אבל פתאום, אחרי זה, בוא נראה איזה שינויים לטובה אפשר לעשות מזה. השתנתה לנו החברה, אין ספק.

גילי: היה שינוי בין מה שעשיתם בסגר הראשון למה שעשיתם בסגר השני?

אביטל: כן, בטח. בסגר הראשון ישבנו בבית כמו ילדים טובים. אמרו לא לעבוד, לא עבדנו. בסגר השני, כבר הבנו שזאת המציאות. חיטטתי היטב בחוקים וגיליתי שבנייה ותחזוקה של אתרי אינטרנט זה עסק חיוני! ולכן כל מי שרצה לעבוד הגיע לעבודה (שזה כולם).

גילי: ואם הייתי מבקשת ממך לתת טיפ לאנשים ששומעים אותנו עכשיו.

אביטל: אני חושבת שטיפ לגבי לבחור מקצוע צריך להסתכל על שני דברים: באמת להסתכל לעצמך טוב טוב בעיניים ולהבין 2 דברים מאוד מאוד חשובים: מה אתה אוהב לעשות? מה מעורר אותך? מה משמח אותך ? איזה סוגי דברים גורמים לך להתחיל את היום בחשק? לצאת מהמיטה בחשק?

והדבר השני, לא פחות חשוב, זה מה הכישורים האמיתיים שלך? כי יש לנו תמיד סל מאוד מאוד גדול של כישורים וצריך מאוד מאוד לדייק. 2 הדברים האלה אומרים מי אתה.

ועכשיו צריך ללכת ולהסתכל על השוק ולראות מה ההצעות שיש בשוק, כי עולם התעסוקה משתנה מאוד. אם אני מסתכלת על מישהו שמנהל עמודים בפייסבוק, היום משלמים תשלום חודשי קבוע למי שמנהל דפים בפייסבוק. זאת עבודה! אם את מצליחה להשיג 5 עמודים, 10 עמודים, יש לך משכורת! זה מקצוע שלא היה קיים לפני 10 שנים או 15 שנה! נולדים כל הזמן מקצועות חדשים. ולכן מתוך הדברים שאתה אוהב לעשות ומתוך הכישורים שלך, איזה מקצועות יש שמתאימים.

תמיד יש גם את השאלה הכלכלית, כי לפעמים יש מקצועות שאתה אוהב והם יאפשרו רמת חיים מאוד נמוכה. וזאת שאלה: האם אתה בוחר את מה שאתה אוהב, אם אתה יודע, או שאתה יכול לנסות לבחור מקצועות שמתגמלים יותר, ובעולם הזה לבחור את הדברים שאתה אוהב. ולטעמי, להתנסות, כמו שאני עשיתי.

נדמה לך שאתה אוהב תחום מסוים, כמו שעושים אנשים שבאים אלי. אם אתה אוהב תחום מסוים למצוא מקום שאתה יכול ללכת ולעבוד ולהתנסות ולראות, ולראות מה זה עושה לך: עושה לך כיף או עושה לך לא טוב. אם זה עושה לך כיף – מעולה! בוא נתקדם ונתפתח.

העניין המקצועי הוא משהו שמתגלגל. את מתחילה משהו, נפתח לך עולם שלם, משהו מעניין אותך, את רוצה לחקור אותו, את רוצה ללמוד. לא תמיד את יודעת מראש מה טוב לך, מה מעניין אותך. טיפ מאוד חשוב זה לנסות להתנסות. זה גם לדעת מי אתה, וגם אם אתה חושב על כיוון מסוים תנסה, להתנסות.

גילי: כן, כי אז יכול להיות שפתאום אתה מגלה שלא

אביטל: גם, וגם לפעמים אתה מגלה תת מקצוע בתוך זה, שאת זה אני מת לעשות ואת זה אני שונאת לעשות. יש אנשים שאם אין תנועה ביום עבודה שלהם, אני כזאת, אני לא מסוגלת לשבת על כיסא. אני צריכה עבודה שיש בה תנועה. בסדר, אני צריכה לקום מהכיסא וללכת. ויש אנשים שמאוד מתאים להם הדבר הסטטי של בוא ננהל את העולם דרך מחשב.

אני חושבת שבעולם הקמת עסק, קודם כל טיפ ראשון ענק: כמה שיותר לקבל עזרה. מכל כיוון אפשרי, הכל כולל הכל. ללכת לדבר עם אנשים בתחום המקצועי שלך. לא לפחד שאני אגלה את הרעיון ומיד יעתיקו אותי, ללכת לשמוע.

אני שמעתי המון ביקורות שליליות בשנה לפני שהקמתי את החברה. והייתי הולכת הביתה, ואחרי שהייתי גומרת להתעצבן על הבן-אדם שאמר ולהיפגע ולהיעלב, איך הוא לא מבין את הרעיון הענק שלי ואומר שאני אהבלה, הייתי מפרידה את זה לשניים: יש אנשים שאמרו לי שהרעיון שלי לא טוב, אבל נתנו לי טיפים זהב! אמרו לי: "תקשיבי, את מתכוונת לעשות א',ב',ג', ד', התהליך בין ג' לד' את פשוט לא מבינה את העולם הזה ובואי נסביר לך למה הוא לא יעבוד. או שתציירי ציור אחר או שתלכי ותיכשלי".

ויש אנשים שידעתי להפריד, שהיו רק אנרגיה רעה. ידעו להסביר לי למה נכשלים, וכשניסיתי להבין למה, שוב, זה נכון, סטטיסטית 90% מהעסקים נסגרים. הם צודקים. רוצה להיות בצד הבטוח? שבי בבית, תהיי שכירה, החיים דבש.

מדינת ישראל, יש נקודות ספציפיות שהיא עוזרת בהן. היא נותנת ייעוץ של מעוף או כל מיני דברים כאלה- לקחת כל דבר שאפשר! לחפש מה העזרה שצריך בכל נקודה.

כי אין מה לעשות, זאת אומרת, בואי נדבר על עצמאי קטן, שזה כמוני, שהמנכ"ל עושה מלא מלא דברים.

אני אשת שיווק, אני המנהלת ואם יש עבודה שהבטחנו דחוף ללקוח, והוא חייב את זה עד מחר ב8 בבוקר ואף אחד לא עשה את זה, אני גם ב-12 בלילה אהיה גם העובדת כי אני חייבת. אז כשאני כלבויניק ואני עושה את כל הדברים האלה, אני לא יכולה להיות טובה בהכל. אני באתי מניהול פרויקטים ולא משיווק, אבל יהיה את המישהו ההפוך שיבוא משיווק ולא יבוא מניהול פרויקטים. מה שאתה לא יודע, לקחת עזרה. למצוא אנשים.

התחברתי למישהי והיא נתנה לי ליווי זהב! פתחה לי את העיניים, היא מיקדה אותי, וגם היום, אני נעזרת הרבה באנשים. אני שומעת הרבה אנשים, אני מקשיבה, שזה שמיעה מאוד סלקטיבית.

זאת אומרת שיש אנשים שמסבירים לי, שעד היום אני נתקלת ב"זה בחיים לא יעבוד ואת סתם מפנטזת". אוקיי, אם זאת הביקורת, אז בסדר, אין לי מה להגיד. אבל אם הביקורת היא עניינית אז להקשיב ולהיעזר.

גילי: אוקי, תודה רבה!

אביטל: בכיף! תודה רבה, נהניתי מאוד!

גילי: גם אני!

סגיר לפודקסט: האזנתם לפודקאסט של גילי פיינשטיין, אימון אישי לקריירה. מתלבטים לגבי המשך דרככם המקצועית? פנו אליי, נוכל לשוחח בטלפון, בזום, או בפגישה פנים אל פנים. נהניתם מהפודקאסט? שתפו חברים. אתם מוזמנים לבקר באתר שלי, להתרשם מהתכנים, המידע על הסדנאות, ההרצאה, והליווי האישי שאני מציעה בתחום שינוי קריירה. תודה, ונתראה בפודקאסט הבא. ~מוזיקת סיום ~

מידי שבוע אני מעלה תכנים מעניינים על אנשים, קריירה ותעסוקה

מכיר מישהו שהמסר הזה יכול לעניין אותו? תהיה חבר ותשתף

 

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חושבים על שינוי קריירה?
קבלו ממני שיחת מיקוד ללא עלות

מזל טוב בחזקת 2

השילוב של ספטמבר ותשרי הם אצלי
מזל טוב בחזקת שתיים.

היום אני חוגגת יומולדת וגם שנה ראשונה כעצמאית.
שתי החגיגות בסימן התפתחות.

לכבוד יום ההולדת והשנה החדשה
עלתה לאתר שלי הרצאת הדגל "השינוי שלי ואני"

אתם מוזמנים לצפות בה
ולקבל בוסט של מוטיבציה לשנה החדשה.

גילי פיינשטיין מאמנת לשינוי קריירה - רעיונות לשינוי

היי! אני מעלה לאתר שלי תכנים רבים בנושא קריירה ואפקטיביות בעבודה, שממש חבל לפספס!

מלא.י כאן את המייל שלך

וכך נוודא שתשמע.י ממני בכל פעם שתוכן חדש, מקורי ואיכותי יעלה לאתר. מבטיחה לא להציק יותר מדי 🤞
גילי 🙂

דילוג לתוכן