מתי חשבת לאחרונה לשנות או להשתנות?

דגנית ממשיכה לעבוד במקום עבודה שכבר אינו מתאים לה,

אבנר ממשיך בקשר עם חברתו למרות שהוא יודע שעדיף שייפרדו,

יעל רוצה ללמוד באוניברסיטה אבל מפחדת לגשת לבחינה הפסיכומטרית,

נמרוד שסיים תואר ראשון מתלבט האם להמשיך בלימודים או לחפש עבודה, ולכן אינו יוצא לדרך.

 

אנשים יאמרו שדגנית, אבנר, יעל ונמרוד מעדיפים להישאר ב"אזור הנוחות" שלהם.

לדעתי נכון יותר לומר שהם נמצאים ב"אזור הבטוח" שלהם, הם אינם מרגישים ב"נוח" לגבי ההתנהלות שלהם משום שבתוך תוכם הם יודעים שהם רוצים להיות במקום אחר.

מהו ה"אזור הבטוח"?

זהו האזור בו נוח לנו ואנחנו מרגישים הכי בטוח בחיי היומיום: מקומות שכבר בילינו בהם, פעולות ומקצועות שאנחנו טובים בהם, הימצאות בחברת אנשים מוכרים וכו'.

המקום הבטוח והמוכר הוא לא תמיד המקום הנכון להיות בו, המוכר והידוע משרה עלינו ביטחון מדומה. 

אנחנו חושבים שאנחנו כבר יודעים להתמודד עם מה שאנחנו מכירים, ולא בטוחים שנצליח להתמודד 

עם הדברים שאנחנו עוד לא מכירים. מחשבה זאת מעכבת אותנו מלעשות שינוי.

במקרים בהם באמת טוב ונוח לנו זה נכון להישאר באזור הבטוח שלנו, אבל מה לגבי המקרים בהם אנחנו לא מרגישים בנוח או שהמציאות מסמנת לנו שהגיע הזמן להתקדם הלאה?

ייתכן שאנחנו מבינים שההתנהלות הנוכחית לא מטיבה איתנו וכדאי שנעשה שינוי, 

אבל לא תמיד יש לנו את הכוח לעשות זאת ולעזוב את הבטוח והמוכר.

אי העשייה יכולה לגרום לרגשות שליליים שונים כמו: תקיעות, תסכול, עצב, חשש מכישלון, חוסר ביטחון, 

חוסר מוטיבציה ועוד. רגשות אלה מונעים פעולה והתקדמות, וכך נוצר מעגל קסמים שגורם לתחושת כישלון ואכזבה מעצמנו.

איך נמצא את ההצלחה לה אנו מחכים כל כך הרבה זמן?

ההצלחה לא תגיע לבד. עלינו לחפש אותה: לאפשר לעצמנו להיפתח, לפרוץ את הגבולות המוכרים ולהשתחרר מהדברים שמעכבים אותנו. אנחנו צריכים לצאת החוצה: להכיר אופציות חדשות, לנסות דרכי פעולה שונות, 

לקבל את העובדה שאפשרויות חדשות ישנן כל הזמן וחשוב שנדע לזהות אותן ולנצל אותן לטובתנו. 

כלומר – לאפשר לעצמינו לעבור ל"אזור ההתפתחות".

איך נדע שהגיע הזמן לעבור ל"אזור ההתפתחות"?

כאשר אנו חשים אי נוחות או בילבול, עולים חששות שונים ואנחנו לא יודעים מה לעשות עם כל המחשבות והתחושות האלה. המצב אינו נעים, אבל מסתבר שהוא מבשר על משהו חיובי: זוהי קריאה לשינוי ועשייה. 

זה הזמן לעבור ל"אזור ההתפתחות".

לפעמים הקריאה היא פנימית – מתוכנו, ולפעמים חיצונית – מישהו אמר לנו משהו, חוויה שחווינו , הרצאה או מאמר שנחשפנו אליו והשפיעו עלינו. בהתחלה אנחנו מתעלמים מהקריאה הזו, אבל ככל שהקולות האלה ממשיכים להישמע ואף מתגברים אנחנו מבינים שאי אפשר להתעלם וחייבים להתחיל לפעול.

 

מהו "אזור ההתפתחות"?

"אזור ההתפתחות" הוא האזור בו מתרחשות הלמידה והצמיחה.

אנחנו לומדים ומתנסים בדברים חדשים המאפשרים לנו התמודדות עם סיטואציות חדשות: לומדים נושא/תחום חדש, מתאמנים על פעולה מסוימת, יוזמים יחסים עם אנשים חדשים ועוד.

על מנת להיכנס ל"אזור ההתפתחות", עלינו קודם כל "לצאת מאזור הנוחות", מ"האזור הבטוח" שלנו. המעבר הזה אינו אוטומטי או פשוט, משום שהוא מבליט קונפליקט שקיים בנו בין הצורך שלנו ביציבות לבין הצורך בהתפתחות ומימוש עצמי.

אנשים שחוששים משינויים יחוו את הצעדים האלה כמגבירי חששות ופחדים, ועלולים לבטא כעס, 

אגרסיביות או צורך בשליטה.

חשוב לציין, שבאותה סיטואציה בדיוק אנשים שונים יגיבו בצורות שונות: עבור האחד ההתמודדות אינה מסובכת ואינה דורשת ממנו יציאה מה"אזור הבטוח" שלו, ואחר נדרש לעבור ל"אזור ההתפתחות" כדי לרכוש כישורים נוספים שיאפשרו לו להתמודד בצורה מיטבית עם הסיטואציה.

יתרה מזאת, אנחנו עוברים מ"האזור הבטוח" ל"אזור ההתפתחות" ולהיפך בהתאם לסיטואציה בה אנחנו נמצאים. לדוגמה: בניהול הפרויקט בעבודה ארגיש ב"אזור הבטוח" שלי, אבל כדי להתכונן לפגישה עם הבוס החדש אני צריכה לחזק את ידיעותיי בתחום מסוים, כלומר לעבור ל"אזור ההתפתחות".

ההתפתחות שנדרשת מכל אחד שונה ומותאמת לידע, הניסיון והכלים שרכש עד לנקודת הזמן הנוכחית.

הרעיון הוא להתמיד בהתנהלות החדשה עד שהיא תחליף את השיגרה הישנה ותהפוך לשיגרה חדשה.

כמו שאומרת מאמנת הספורט שלי: "בשביל תוצאות צריך לעבוד, צריך להשקיע. אם אתם לא עובדים מספיק חזק, אז מה שאתם רואים במראה לא מוצא חן בעיניכם. אז להשקיע כמה שאתם יכולים ועוד טיפ-טיפה".

איך נדע שאנחנו מתמודדים בהצלחה עם השינוי?

כאשר מתקיימת התפתחות, צמיחה, יציבות וגם תחושה נעימה. אנחנו מבצעים את מה שאנחנו יכולים ללא כאב וסבל, אבל גם את ה"עוד טיפ טיפה" וכך מתפתחים בכל פעם עוד קצת.

וכל הזמן הזה חשוב שנהיה ערניים למה שקורה לנו. במצבים מסוימים זה יכול להכניס אותנו ללחצים מיותרים ואז אנחנו עלולים להיפגע פיזית ונפשית כי גוף- נפש עובדים ביחד וצריך לקחת את זה בחשבון.

אם לא נזהה זאת בזמן אנחנו עלולים לגלוש ל"אזור הפאניקה".

מהו "אזור הפאניקה"?

אזור הפאניקה הוא האזור בו נחוש פחד וחרדה, שהלחץ שאנו חווים בעקבות השינוי "גדול עלינו". שהמציאות החדשה מאתגרת אותנו יותר מדי, שהגענו למקומות שממש לא טובים לנו.

חשוב ללמוד לזהות את המצב הזה ולהבין כיצד נכון להתמודד. במידת הצורך לפנות לעזרה מקצועית כדי לעצור את ההידרדרות.

חשוב מאוד להבין מהם הגבולות בין האזורים השונים ובמידת הצורך לסגל לעצמנו דרכי התמודדות.

לכל אחד גבולות משלו, את כל אחד מפעילים טריגרים אחרים וכל אחד מתקשה בדברים שונים. 

לדוגמה: לעמוד על במה באופן כללי או כאשר מרצים בפני קהל גדול, הצגה של נושא בפגישה אינטימית 

או רבת משתתפים יכולים להיות חוויה נפלאה עבור אנשים מסוימים וחרדה גדולה עבור אנשים אחרים. 

באותו אופן: שיחה עם הבוס או עם עובד בצוות שלך.

איך נשלב את ההתפתחות בחיינו בצורה מיטבית?

·         נפנים שהחיים קצרים ואנחנו לא רוצים לבזבז אותם ללא תחושת סיפוק וערך עצמי.

·         נחליט שאנחנו רוצים לעשות שינוי, וזה אומר שאנחנו צריכים להשתנות!

·         נבנה סדר יום מאוזן הכולל זמן מוגדר ללמידה והתפתחות.

·         נקפיד על שיגרה מיטבית הכוללת ספורט, אכילה נכונה, תחביבים, חברים, זמן מנוחה וכו'.

·         ננהג בחמלה כלפי עצמנו ומעשינו, לא נסתכל כל הזמן על אחרים ונשווה את עצמנו אליהם: "למה הם הצליחו / הספיקו/ עשו כך וכך ואני לא…". נבין שלכל אחד יש את הזמן הטבעי ה- “Natural Time” שלו, הקצב שבו הוא עושה את הדברים.

·         נעצור כדי לחגוג את ההצלחות שלנו, קטנות כגדולות.

 

אז מתי שיניתם או השתניתם לאחרונה?

מהו הדבר הקטן הראשון שאתם יכולים לעשות כדי לשפר את חייכם?