התמדה – משתמעת לשתי פנים

רחלי הגיעה אליי מותשת ומתוסכלת.
כבר הרבה שנים היא מתמידה,
אבל בחיים שלא מתאימים לה.
היא למדה מה שההורים אמרו לה שהיא צריכה ללמוד,

בכלל לא בכיוון שהיא רצתה,
אבל היא התיישרה לפי מה שמקובל.
עשתה תואר שני, ודוקטורט כי כבר היתה על מסלול ההתמדה.
בדרך גם התחתנה, ילדה ילדים ורכשה דירה.
הכל בהתמדה.

בשלב הזה כבר התגבר הלחץ בחייה.
לצורך לעמוד בציפיות ההורים,
התווספו לחצי הפרנסה ותחושת חוסר המוצא.

למרות החששות ותחושת הפיספוס,
היא החליטה ״לתת לעצמה צ׳אנס אחרון לפני שיהיה מאוחר מידי״.

בפגישות איתי הבינה שאת כל ההחלטות
בחייה לקחה מהסיבות הלא נכונות.
מתוך רצון לרצות,
לעשות מה שמקובל
ושיגרת החיים שכבר התקבעה לה.

היא החליטה שהיא חייבת לחשב מסלול מחדש
ולבנות לעצמה חיים אחרים, חיים שנכונים עבורה.
ככל שהתקדמנו, צצו הפחדים והחששות:
פחד ללמוד תחום חדש
פחד מחוסר הצלחה
פחד מתגובת המשפחה
ואלו גרמו לה לשיתוק.

מה רחלי יכולה לעשות על מנת לצאת מהמצב הזה?
האם יש מה לעשות?

מה זו התמדה?

בדרך כלל כשאנחנו שומעים את המושג "התמדה", עולים בדעתנו במוחנו הפירושים האינטואיטיביים: "עשייה הנמשכת לאורך זמן", "נטייה להמשיך בפעילות למרות קשיים", אפילו "נטייה לחזור ולעשות דבר מסוים מתוך הרגל". כל אלה מתוך התייחסות למושג כבעל משמעות חיובית.
אבל להתמדה יש גם צדדים קשים ומתסכלים יותר.

"גוף נוטה להישאר במצב בו הוא נמצא: אם הוא במנוחה – ישאף להישאר במקומו, ואם בתנועה – ישאף לשמור על מהירותו, גודלה וכיוונה. במילים אחרות, כאשר על גוף לא פועל כח או סכום הכוחות על הגוף מתאפס, מהירותו לא תשתנה. מצב זה, בו מהירות הגוף לא משתנה, מכונה התמדה". (עיקרון ההתמדה בפיזיקה)

אם נתייחס לשיגרה שלנו כמצב שבו מופעלים עלינו כוחות קבועים, הרי שכך נראית המציאות היומיומית של רובינו: אנחנו חיים את השיגרה שלנו, לא סוטים ממנה, אפילו שואפים לשמור עליה לאורך זמן. המוח שלנו אוהב את השיגרה הזאת, אבל כך נוצרת סטגנציה בחיים שלנו. אנחנו נתעורר ממנה רק אם יקרה משהו חריג, משבר כלשהו שיאלץ אותנו לשנות הרגלים ולהשתנות.

במה אנחנו רוצים להתמיד ומה קורה בפועל?

אנחנו רוצים להצליח לתחזק זוגיות טובה לאורך זמן, שתהיה לנו משפחה לתפארת, שניפגש לעיתים קרובות יותר עם חברים. להקפיד על ספורט, תזונה בריאה ושינה מספקת כדי להיות בריאים. להקדיש זמן לתחביבים, ללמידה והתפתחות. אנחנו רוצים להתמיד בלהרגיש טוב עם עצמינו ועם הסביבה. להיות בהכרת תודה.

להצליח בעבודה, לקבל הערכה, לפנק את עצמינו לעיתים קרובות יותר, ועוד ועוד.
בפועל, אנחנו עושים חלק מהדברים האלה, אבל בעיקר שוקעים בדברים האלה:
אנחנו מתמידים בסדר היום הרגיל שלנו שבנוי ברובו מאילוצים: טיפול בילדים, עמידה בפקקים, שעות רבות בעבודה. אנחנו מתעסקים בנייד, יש לנו טענות לעצמינו ולסביבה, עושים מעט מידי ספורט, אוכלים יותר מידי ג'אנק פוד או פחמימות, אומרים לעצמינו משפטים מחלישים ועוד.
אנחנו מתמידים, מן הסתם, בדברים שלכאורה יותר קל לנו להתמיד בהם.

חושבים על שינוי קריירה?
קבלו ממני שיחת מיקוד ללא עלות

איך זה משפיע עלינו?

"על הגוף יפעל חיכוך, שזהו מרכיב המפעיל כח מנוגד לכיוון ההתמד, לפיכך המהירות של הגוף תיקטן."

החזרתיות בחיים שלנו יוצרת חיכוך. האנרגיה שלנו יורדת, אנחנו פחות מתלהבים, פחות מתרגשים. עסוקים בלשרוד את הימים. נזקקים להפעלת כח חזק ומשמעותי כדי להרים ולעודד את עצמינו. 
כאשר אנחנו כבר בוחרים נושא או תחום אותו אנחנו רוצים לפתח ומשקיעים בו את הזמן, האנרגיה והמשאבים אנחנו מצפים לתוצאות. ועדיף תוצאות מהירות, כאלה שישמחו אותנו ויגרמו לנו להמשיך לעשות את הפעולות הנדרשות, לייצר הצלחות ובעצם להתמיד עד להשגת המטרה.
העניין הוא שברוב המקרים לא ניתן להשיג תוצאות מהירות ואנחנו מתחילים לשאול את עצמינו אם יש טעם בכל ההשקעה הזאת? האם אנחנו עושים את הדבר הנכון, מה חשבנו לעצמינו כשהתחלנו את הדרך הזאת? אולי אנחנו לא כאלה מוצלחים כמו שחשבנו? אולי לא מספיק מקצועיים? ועוד ועוד שאלות מורידות…
כאן המקום לבחון את התפיסות והאמונות שלנו שיכול להיות שהן אלו שמונעות מאיתנו להשיג את המטרות ולהתמיד בדרך. יכול להיות שאנחנו אומרים לעצמינו שאנחנו מאוד רוצים להצליח, אבל מבלי ששמנו לב התגובה הראשונה, האינסטינקטיבית, שעולה לנו בראש היא תגובה של חוסר אמונה בעצמינו.
יכול להיות שאנחנו סוחבים גישות והתנהלויות שלמדנו מההורים ומהסביבה ויכול להיות שחווינו חוויות לא טובות בעבר, אבל במצב כזה אין פלא שאנחנו לא מצליחים להתמיד בפעולות להשגת המטרה ובטח שלא מגיעים למטרה עצמה, אנחנו לא באמת מאמינים שנוכל להשיג אותה…
נדרש פה ניקוי אמונות, אנחנו צריכים לאפשר לעצמינו להיפתח לאפשרויות שונות שלא ראינו כאפשריות עד היום.

איך מתמידים בהתמדה?

מול ההתמדה נמצאית העצלות. כדי להתמיד עלינו להתגבר על העצלות שלנו. הטיבטים מגדירים 3 סוגי עצלות וגם מסבירים כיצד ניתן להתגבר עליהם:
עצלות מתוך דחיינות – אנחנו מעדיפים לדחות משימות למחר.
ניתן להתגבר על כך אם נזכור שהחיים הם זמניים ואיננו יודעים אם נחיה מחר, לכן כדאי לעשות את מה שרצינו, היום. מצד שני, חשוב שלא ניתן לפחד שלנו מהמוות הקרב לגרום לנו לחיות בלחץ תמידי להספיק הכל באותו היום. זאת אומרת: לנצל את החיים אבל באופן רגוע.
עצלות מתוך היצמדות לדברים קטנוניים – קל לנו לצפות בטלויזיה, לרכל, לדבר על ספורט, אך לא לעשותו וכו', אבל העשייה הזו לא מביאה לאושר וסיפוק ארוכי טווח. המטרות שדורשות התמודדות עם קושי הן אמנם קשות לביצוע, אך כאשר נצליח לבצע אותן הסיפוק וההנאה יהיו גדולים יותר. אין זה אומר שאסור לעצור כדי להתבדר ולהשתעשע, אבל חשוב לדעת לחזור לדברים החשובים יותר שאנו עוסקים בהם.
עצלות מתוך ייאוש – אנחנו חושבים: “הו, אני אפילו לא אנסה זאת – איך מישהו כמוני יכול לעשות כזה דבר?”
אבל האמת היא שבכל אחד מאיתנו חבויים תכונות ויכולות שאנחנו יכולים לממש. חשוב שנברר זאת עם עצמינו ונדע להכיר ולהוקיר את התכונות האלה ולהשתמש בהן.

אוקיי, אבל באופן פרקטי?

1. נגדיר לעצמינו מטרות מנוסחות היטב וברורות: 

  • נתנסח בלשון חיובית – מה אנחנו רוצים להשיג ולא מה לא.
  • נגדיר מה בדיוק אנחנו רוצים, איפה ומתי.
  • נכתוב בפירוט (לכתיבה עצמה יש אפקט משמעותי) כיצד נראית התוצאה. מה קורה לנו בפועל לאחר שהשגנו את התוצאה, מה אנחנו חווים, מרגישים, מה אומרים לנו וכו'.
  • נקבע מדד להשגת התוצאה, כך שיהיה ההוכחה לכך שהמטרה הושגה.
  • נגדיר מהם המשאבים הנחוצים להשגת התוצאה, האם יש לנו אותם ואם לא- איך נשיג אותם.
  • נוודא שבחרנו מטרה שהשגתה אינה סותרת או פוגעת בחלקים אחרים בחיינו או באנשים אחרים. שהנזק בהשגתה אינו גדול מהתועלת
 

2. נבנה תוכנית פעולה

אין טעם לצאת לדרך ללא תוכנית מפורטת להשגת המטרה. נחשוב מראש גם על מיכשולים אפשריים והתנגדויות שעלולות לצוץ, וגם על פתרונות אפשריים. כך נוכל להתכונן לקראתם. זאת אומרת שנקבע נקודות שונות בתהליך בהן נעצור ונבחן את מה שעשינו עד כאן וכיצד נכון להמשיך הלאה.

3. נכין את עצמינו להצלחה

  • ננסה לזהות פחדים, אמונות מגבילות וכו'
  • בתחילת הדרך נפעל לפי התוכנית, ולאורך כל הדרך נעדכן אותה בהתאם להתפתחויות. חשוב להבין שנדרשת גמישות והמשכיות הן בביצוע התוכנית והן בתכנון קדימה. אנחנו חייבים לוודא שהפעולות שאנחנו עושים אכן מקדמות אותנו ליעד ואנחנו משיגים באמצעותן הצלחות קטנות בדרך ליעד.מחסום מנטאלי שעלול למנוע מאיתנו להצליח. אם אנחנו מזהים מחסום כזה, ננסה להסיר אותו בכוחות עצמינו או להסתייע בגורם מקצועי.
  • נזכיר לעצמינו שבדרך ניתקל בדברים חדשים שמאתגרים אותנו ונידרש לצאת מאזור הנוחות. נצטרך לקחת סיכונים מחושבים ולהתנסות בחוויות חדשות, לקבל את המחירים שנדרש לשלם בדרך להצלחה.
  • נסכים לנהוג בנחישות ומחוייבות כדי לפתח ולהטמיע הרגלים חדשים. נפעל מתוך משמעת עצמית, ונעבור מכוונות ודיבורים למעשים.
  • כדי להצליח אנחנו צריכים להשיג את כל הכלים הנדרשים לנו. לשם כך נרחיב את הידע, נחדד יכולות, נשפר מיומנויות ומה שחסר לנו – עלינו ללמוד ולהשלים.

4. הנעה עצמית לאורך הדרך

  • נפרק את הפעולות לתתי משימות קטנות שהן קלות לביצוע. נקפיד לעשות צעד אחד קטן מידי יום, מתוך ידיעה שכל הצעדים הקטנים הללו יצטברו בסופו של דבר לכדי דרך משמעותית. כשאנחנו עושים משימות קטנות, קל לנו יותר להתמיד וההתקדמות מובטחת.
  • נזכיר לעצמינו מידי יום את המטרה והתוצאה החיובית והנחשקת ונחזק את האמונה שלנו ביכולתנו להשיגה.
  • נתגמל את עצמינו על כל הישג קטן, נחגוג את ההצלחות הקטנות שבדרך.
  • כאשר משהו לא מצליח, לנסות להימנע מביקורת עצמית ושיפוטיות. נשתדל להסתכל על ההתנסות הזו כאפשרות ללמידה והשתפרות. זה אומר שעלינו ללמוד לנהל את הרגשות שלנו, כך שנלמד ונצליח לקצר את הזמן בין הנפילה הרגשית לבין היציאה ממנה.
  • נשתדל להקיף את עצמינו באנשים שמעצימים אותנו ומפרגנים לנו, ולהתרחק מאנשים שמבקרים ומחלישים אותנו. בנוסף, נסתייע באנשים בעלי ידע וניסיון בתחומים הרלוונטיים.
  • נפנים ש”לאט זה מהר”. שדחיפות של פעולה מאטה את קצב ההתקדמות ושואבת את ההנאה מהחיים. שהמהירות והלחץ דוחפים אותנו, ברוב המקרים, למצב של פול גז בניוטרל. שצריך לתת זמן לאנרגיה של הדברים להיבנות, לפני שמוציאים אותם לפועל, אחרת זה לא עובד.
  • נאמץ לעצמינו את התפיסה שאין דבר כזה “לאחר” להגיע. שכשנגיע, יחכה לנו בדיוק הדבר המתאים והטוב ביותר עבורנו. חשוב שנאמין שיש שפע, שיהיה לנו את כל מה שנזדקק לו. (שימו לב, לא כתבתי מה שנרצה, אלא מה שנצטרך..)
  • נשתדל שלא להתנהל מתוך לחץ או דאגה כי אז ממילא הדברים לא מתנהלים כמו שצריך ובסוף הדרך, אחרי מתח וחרדה, אנחנו מגלים ש”הכל בסדר” והפחד והלחץ היו סתם אשליה מיותרת שהסיטה אותנו מדרכנו.

התמדה בקריירה

כל מה שכתבתי עד כאן רלוונטי גם לעולם הקריירה: 
חשוב שתהיה לנו תוכנית, שנקפיד לעדכן ולהתאים למציאות המשתנה.
שנקבע לנו מטרות שהן לא קלות להשגה. לא מופרכות מידי, אבל כן כאלה שאין לנו מושג בהתחלה כיצד הן יתגשמו.
זה מה שייתן לנו את הדרייב והמשמעות להמשיך ולפעול.
שלא נחשוש לבקש עזרה מחברים או אנשי מקצוע רלוונטיים.
שנתמיד ונשקיע בפיתוח של עצמינו בתחום אותו בחרנו.

וטיפ חשוב לסיום

אחרי שאמרנו את כל זה, הכי חשוב לדעת מתי לנוח. לעצור כשצריך כדי לא להתיש את עצמינו עד כדי כך שלא נרצה להמשיך בדרך הזאת.
ובעיקר – למצוא את דרך האמצע בין המאמץ והעבודה הקשה למנוחה.
בהצלחה!

מוזמנים גם להקשיב לפודקאסטים שלי באתר, או בפלטפורמה בה אתם מקשיבים לפודקאסטים: ספוטיפיי,  יוטיובאפל פודקאסטגוגל פודקאסט וכו'

מידי שבוע אני מעלה תכנים מעניינים על אנשים, קריירה ותעסוקה

מכיר מישהו שהמסר הזה יכול לעניין אותו? תהיה חבר ותשתף

 

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

חושבים על שינוי קריירה?
קבלו ממני שיחת מיקוד ללא עלות
גילי פיינשטיין מאמנת לשינוי קריירה - רעיונות לשינוי

היי! אני מעלה לאתר שלי תכנים רבים בנושא קריירה ואפקטיביות בעבודה, שממש חבל לפספס!

מלא.י כאן את המייל שלך

וכך נוודא שתשמע.י ממני בכל פעם שתוכן חדש, מקורי ואיכותי יעלה לאתר. מבטיחה לא להציק יותר מדי 🤞
גילי 🙂

דילוג לתוכן