חושבים על שינוי קריירה באמצע החיים?
הקשיבו לדליה לפני שתחליטו!

לפני שאתם מתחילים להאזין, הכירו את דליה נרקיס

אם אתם מעוניינים בשינוי קריירה בחיים, הכירו את הגב' דליה נרקיס, היא מהדמויות המובילות בישראל בתחום משאבי האנוש ומביאה איתה ניסיון בינלאומי עשיר ומגוון. בתחילת דרכה שימשה נרקיס כסמנכ"ל משאבי אנוש במכון התקנים. בהמשך הקימה חברה עצמאית ללימודי מחשבים ובשנת 1990 הצטרפה לחברת "מנפאואר". היא התחילה את דרכה בארגון כמנהלת מכירות ארצית, כיהנה כמנכ"לית החברה בישראל ועד שנת 2015 שימשה כיו"ר חברת "מנפאואר ישראל" וכמנהלת אזור מדינות אגן הים התיכון מטעם החברה האמריקאית.
בשנים האחרונות, היא מובילה פעילות חברתית עשירה במסגרת ארגונים ציבוריים ופרטיים. היא מכהנת כחברה בוועדים מנהלים ודירקטוריונים של מכללות אקדמיות מובילות, עמותות וגופים משפיעים בכלכלה הישראלית. כמו כן, היתה בין מובילי הצוות שהוקם ע"י משרד העבודה לתכנון שוק העבודה ב- 2030.
נרקיס היא בעלת תואר שני במִנהל עסקים מהמכללה למנהל ובוגרת קורס ניהול לבכירים באוניברסיטת INSEAD.

להאזנה בפלטפורמות השונות:

מוזמנים לשמוע את דבריה של דליה נרקיס בכנס מכון טאוב ב 2018 בנושא "שוק העבודה העתידי בישראל"

תמלול הפודקאסט עם דליה נרקיס - שינוי קריירה באמצע החיים

הקדמה: ברוכים הבאים לפודקאסט שלי.
שמי גילי פיינשטיין ואני עוסקת באימון קריירה אישי ואפקטיבי.
הרעיון מאחורי הפודקאסט הוא לשתף אתכם המאזינים בשיחות עם אנשים מעניינים שפגשתי במהלך החיים. אנשים מוכשרים שישתפו אותנו מניסיונם בעולם הקריירה.
אתם מוזמנים להתרווח בכורסא או לצאת לצעידה שלכם, מיד מתחילים.
~מוזיקת פתיחה~

גילי: שלום דליה נרקיס
דליה: בוקר טוב
גילי: תודה שהסכמת לקיים את המפגש הזה. לפני שאנחנו מתחילות לשוחח על שינוי
קריירה בחיים, אני אשמח שתספרי בכמה מילים על עצמך
דליה: אוקיי. מאחר ואנחנו נדבר היום על קריירות, אז אני חושבת שהגורם שדי התווה את
מסלול הקריירה שלי בחיים היה דווקא השירות הצבאי שלי. הייתי קצינת תנאי שירות
בפיקוד צפון. הכרתי אנשים שמעולם לא יצא לי לפגוש כאלה, מכל מיני מגזרים בעם,
מכל מיני שכבות. ופתאום נחשפתי לעולם. אז זיהיתי אצלי יכולות ניהוליות, כי הייתי
קצינה והיה לי צוות לא קטן. זיהיתי את הרצון שלי לעבוד עם אנשים, ובכלל גם את
ההתנהלות מול מפקדים. באמת, השירות הצבאי היה, אני חושבת, 'האוניברסיטה
לחיים' הכי משמעותית שהייתה לי בחיים. אחרי זה למדתי כלכלה לתואר ראשון
ולכאורה הייתי צריכה להגיע למסלול בנקאי, אבל מכיוון שכבר במהלך הלימודים
חיפשתי עבודה והרקע שלי מהצבא, התגלגלתי לעולם משאבי אנוש.
בגיל מאוד מאוד צעיר, שבאותן שנים לא היה מקובל לראות נשים בשולחן ההנהלה.
לפני גיל 30 כבר ישבתי בשולחן ההנהלה בארגון די גדול. אבל אני חושבת שמה
שאפיין את התקופה שהייתי מנהלת משאבי אנוש, הייתי מנהלת משאבי אנוש עם
אוריינטציה עסקית. אני חושבת שהכלכלנית שבי התגברה על הנושא של משאבי
אנוש. באותם ימים לא היה מקובל לעבור, בטח ובטח לא כשאת בתפקיד בכיר, מתגמל,

מאוד מאוד משמעותי, בגיל 32 או משהו להגיד 'זהו אני עוזבת'. אז מודל ההעסקה היה
העסקה לכל החיים. התחלתי ללמוד מנהל עסקים לתואר שני. החלטתי שאני עוזבת, בלי
שעוד יש לי עבודה אחרת. אני זוכרת שמלבד הגיבוי שהיה לי מהבית, ההורים שלי היו
מזועזעים, איך מאבדים קריירה כל כך יוקרתית ולא יודעים לאן הולכים. מכיוון שהאמנתי
בעצמי, אז עזבתי, סיימתי את הלימודים. באותן שנים התפתח המחשב האישי. התגלגלה
לידי הצעה להקים חברה שתעשה קורסים לנוער ולמבוגרים בהכרת המחשב, יחד עם
המרכז לטכנולוגיה חינוכית. הקמתי את זה מאפס. בשיא היו לי משהו כמו 50 עובדים.
מאוד הצליח, אבל דגדג בי הצורך להשתייך לארגון יותר גדול.
מישהו שהכיר אותי אמר לי שחברת ManPower מחפשת סמנכ"ל פיתוח עסקי. ושם
התפתחתי יחסית מהר, הייתי סמנכ"לית פיתוח עסקי, מנכ"לית. החברה ManPower זו
חברה אמריקאית גדולה, פועלת ב-80+ מדינות. התמניתי להיות מנהלת אזור של מדינות
דרום-אירופה. ב- ManPower עסקתי בעיקר בנושא העסקי, כלכלי, ניהולי. כמובן עם
אוריינטציה לשירותי משאבי אנוש וקריירה וכו', אבל התפקיד שלי היה בעיקר ניהולי עסקי.
היו באחריותי די הרבה מדינות באירופה, כך שעשור שלם הייתי במטוסים. ממש ברמה של
כל עשרה ימים בערך למדינה אחרת, כי אחד הדברים שמובילים אותי בעולם הניהול זו
הקרבה לשטח ולפגוש את האנשים. אחרי 25 שנה בארגון אמרתי, 'עד כאן, הולכים לשלב
הבא בחיים'. כשאני כבר לא צעירה כל כך אבל החלטתי שאני עושה את זה.
גילי: בת כמה היית?
דליה: שישים ואחת, שתיים. זה היה תהליך מתוכנן כי ידעתי שצריך לעשות שינוי קריירה בחיים. אף אחד
לא ביקש ממני לעזוב. יחד עם זאת, הייתי בבהלה מטורפת. שנתיים לא ישנתי בלילות.
הייתי בבהלה איומה, מה אני עושה ואיך יראו החיים שלי. ומאז אני לא מפסיקה לעבוד,
מעניין לי ברמות על. אני דירקטורית בחברות עסקיות, אבל עושה גם הרבה עבודה
ציבורית שחלקה היא גם בעולם הקריירות. משך כשנתיים הובלתי צוות במסגרת יוזמה
של משרד העבודה, של תכנון שוק העבודה ל-2030. הייתי חלק מהצוות המוביל
והובלתי תת-צוות, איך יראה שוק העבודה. אני יושבת בנוסף, גם בוועד מנהל של
מכללה, כאשר מה שמוביל אותי זה איך קושרים את ההשכלה לעובדה שהבוגרים,

בסופה של הדרך, צריכים להשתלב בשוק העבודה. לא לראות את הנושא של לימודים
והשכלה כמשהו שרק עומד בפני עצמו, אלא משהו שבונה אותך עם ארגז כלים לקראת
היציאה לחיים. ועוד פעילויות ציבוריות נוספות. עובדת המון, נהנית מאוד, הכרתי בשנים
האחרונות אינספור אנשים חדשים ומאוד מעניינים.
גילי: מה יש לך לומר על הבדל בין שינוי קריירה לשינוי תעסוקתי?
דליה: אחד הדברים שאנחנו צריכות להסתכל עליהם זה על מסלול קריירה, כאשר בתוך
הקריירה, בתוך המסלול, יש תקופות שאת עוסקת בדבר זה או בדבר אחר. לא משנה
מה למדת, רוב האנשים בטווח של 5-10 שנים לא יעסקו בנושא שהם למדו בו. אפילו
אני. אני כלכלנית בהשכלה שלי, אבל לא הייתי יום אחד כלכלנית כי החיים הובילו אותי
לאן שהובילו אותי. וככה גם אני חושבת שקורה היום להרבה מאוד אנשים. לכן, אני
חושבת שכשאנחנו מדברות על קריירה זה משהו שהוא נבנה, כאשר בתקופות
מסוימות בקריירה יש תעסוקה כזו או אחרת. היום אני בנקאית, מחר אני משהו אחר
ובעוד X שנים אני כבר משהו אחר כי רציתי להתפתח והיה לי תחביב מטורף שאני
רוצה להפוך אותו לתעסוקה.
גילי: קריירה נתפס כמשהו שתכננתי אותו מראש, אני בונה את צעדיי להגיע לאנשהו,
ותעסוקה זה יותר 'אני צריך להתפרנס'. כמו עכשיו בתקופת הקורונה, 'אני צריך פרנסה
אז אני אעבוד במשהו כדי שתהיה לי תעסוקה'. אני פחות אחשוב על הקריירה שלי ועל
העתיד שלי.
דליה: תשמעי, ישקר מי שיגיד לך שהוא תכנן והוא הצליח לעשות את מה שהוא עשה. כי
החיים הם לא כאלה. רוב האנשים לא יודעים לאן הם יתגלגלו. גם כאלה שלמדו
משפטים למשל, אחוז ענק מהם לא עוסקים במשפטים. קריירה זה לא בהכרח תכנון,
קריירה זה משהו שמתפתח. השאלה היא איך אנחנו עוזרות לקריירה להתפתח.
גילי: אני רואה את ההבדל בין קריירה לתעסוקה. לחפש עבודה כמו שאת אומרת, סידור
בסופר, זה סוג אחד של עבודה. וקריירה זה משהו שהוא צריך הכשרה, וניסיון…
דליה: תראי, אני דווקא לוקחת את הדוגמה, אפילו את הדוגמה שאת מביאה כרגע ואני רואה
שאפשר לבנות מזה קריירה. התחלת כמסדר סחורה בסופר, התבלטת, הפכת להיות
קופאי. הפכת להיות קופאי ראשי. אתה עובד ברשת, אתה מתחיל להיות מנהל אזור…
גילי: שינוי קריירה זה הכרח או הזדמנות?
דליה: אני רואה בזה הזדמנות, חד משמעית. ישנו ספר שמלווה אותי, אני חושבת, קרוב ל-40
שנה, "הלם העתיד" של אלווין טופלר. הרעיון המרכזי בו הוא שבשביל לעשות שינוי קריירה בחיים
אני צריכה לרתום את עצמי ולעשות. הבנתי את העניין הזה וזה מה שהניע אותי אחר
כך, שזו הזדמנות וצריך לא לפחד ממנה. כי לרוב זה לא מיד בפרק הראשון סיפור
הצלחה, יכול להיות שצריך לעשות עוד ניסוי, ועדיין צריך לראות בזה הזדמנות. אז אני
בהחלט חושבת שמדובר בשינוי בקריירה. לא שינוי קריירה בחיים, שינוי בקריירה. ואני
מדגישה את זה כי אם אמרנו קודם שהקריירה זה המסלול כולו, אז אני רואה בזה
הזדמנות לעשות שינויים בקריירה. אבל צריך להתכונן אליה. את יודעת, במשך שנים
פגשתי בלי סוף בנקאים ואמרתי להם 'אתם יושבים במלכודות דבש'. זה מושג ידוע.
כשהם מחליטים לצאת, הם פתאום נחשפים לכך שהעולם לא מחכה להם, כי הם
התמחו במשהו מאוד ספציפי, בארגז כלים אין יכולות ששוק העבודה היום מחפש. ואז
הם מגיעים לשבר, ומחליטים להישאר. אז הם נשארו באותה מלכודת דבש. כי המקום
מפנק, מתגמל… ואם לא בא איזה מנהל שאומר שצריך עכשיו קצת לרענן את השורות,
אז הם יכולים להישאר שם 30 ו-40 שנה.
גילי: האם במציאות הנוכחית והעתידית שלנו, נצטרך לעשות יותר משינוי קריירה אחד בחיים?
דליה: ללא ספק בכלל. ללא ספק. המחקרים מדברים היום שעד גיל 40, אנשים כבר יהיו
בעשרה מעברי קריירה. אגב, מעבר קריירה יכול להיות גם בתוך הארגון. זה לא שזה
חייב להיות בארגונים אחרים. שזה כולל גם את העבודה הסטודנטיאלית, אולי אפילו את
הבייביסיטינג בנעורים, ובמקרה שלנו אולי אפילו את השירות הצבאי.
גילי: על מי האחריות לניהול הקריירה שלנו? רק עלינו, או שגם על המעסיק?
דליה: חברים. זה רק אנחנו אחראים לקריירה שלנו. אז נכון שאם הגעת לארגון מאוד מאוד
גדול, כמו בנק למשל או חברת חשמל, שזה יכול לאפשר לך קידום בתוך הארגון, כדאי
שאת כפרט תדאגי לזה שתקודמי. כי לא תמיד המעסיק שלך ישים לב או יבין שאת כבר
מחפשת את הדבר הבא. אחד הדברים שקורים היום בשוק העבודה, ארגונים מאבדים
אנשים טובים כי הם לא שמו לב לעובדה שהעובד כבר מחפש את הדבר הבא. ובמקום
הזה אין מנוס, האחריות היא על הפרט להציף את זה. אם הארגון יכול להציע לי את זה,
אדרבא. אבל אם לא, יכול להיות שאני אתחיל לחפש את דרכי בחוץ.
בעולם המכירות יש לנו USP – unique sales propositions (מיל' – הצעת מכירות
מיוחדת) שלנו. דבר ראשון שאני אומרת לאנשים, תנסחו לעצמכם מהו ה-USP שלכם.
כשאת באה לדבר איתי כי את חושבת שאני אולי אקנה את השירות שלך, אין לי סבלנות
יותר מדי. אני ארצה שאת תשבי, ובתוך כמה דקות בודדות, 2-3 דקות, אני אקלוט מה יש
לך להציע לי.
גילי: נאום מעלית
דליה: כן, ממש נאום מעלית. כי אחרת, אני גם אשכח אותך מהר. אם טחנת לי הרבה, אני
עוד יותר אשכח אותך. אבל אם אמרת לי משהו ב-2 דקות שאני אזכור, יש סיכוי
שכשתבוא העת אני אפנה אלייך.
גילי: לי אישית זה נשמע כאילו בהפוך-על-הפוך. כי את אומרת לי שאני צריכה לומר משהו
מאוד קצר ומדויק כדי שתזכרי אותי, אבל המון אנשים אומרים לך דברים קצרים
ומדויקים.
דליה: אני לא אזכור את כולם, ופה האחריות חוזרת אלייך לנהל אותי. כי אחד הדברים
שאנחנו אומרים, כשאת מחפשת את הדבר בקריירה, את צריכה לפתוח את הרשת.
באת אליי ואת שואלת אותי אם אני יכולה לחבר אותך למישהו. אז עולה בדעתי מישהו,
כי אני מכירה הרבה אנשים, ואני אומרת לך כן, שאנסה לחבר אותך למישהו. אבל את
הלכת ואני כבר שכחתי, כי בא מישהו אחר אחרייך. או השוטף שלי הסיט אותי. את
צריכה לנהל אותי. וזה אחד הדברים שאנשים אומרים, שלא נעים להם לנדנד, לא
נעים להם לחזור.. חברים, אין ברירה. במכירות אנחנו יודעים את זה, וזה תהליך של
מכירות. עכשיו את אומרת לעצמך, איך אני מתכוננת לזה? אז גם צריך את העמידות,
את היכולת לעשות את המעברים האלה.
גילי: איך מפתחים עמידות?
דליה: מאמנים לעמידות. אם את יודעת שזאת המציאות, אז זה לא משבר. אבל זה הצורך
להביא ערך, להצטיין, שישימו לב אלייך. לנהל את התהליך. אם פעם, כשבשוק
העבודה הסתכלו על אנשים שעברו הרבה מקומות עבודה בתור דבר שלילי, היום
מסתכלים על זה הפוך. 'מה, הוא תקוע 20 שנה באותו מקום?'
גילי: כן, רוצים לראות התפתחות
דליה: רוצים לראות התפתחות ושאת מביאה ערך, מייצרת ערך. בסופו של דבר מי שיקנה את
השירותים שלך כעובדת, כנותנת שירותים, מחפש את הערך שאת מביאה. צריך לזכור
את זה. אנחנו מדברות על עולם של ערך. זה בדיוק כמו מנייה. אם המנייה צומחת,
אנחנו משקיעים בה. אם היא לא צומחת ותקועה, אנחנו אומרות שחבל על הזמן, למה
להיכנס לזה. ואת הערך הזה, את כפרט, צריכה לייצר.
גילי: מה את חושבת שנכון ללמוד היום?
דליה: אז מעבר לכאלה שיכולות ללמוד רפואה, הנדסה ודברים כאלה, אני אומרת לאנשים
ללכת ללמוד מה שיהיה להם נעים, מה שיהיה להם כיף. תיכף נדבר איך מתאמנים על
כישורים נוספים שביחד מייצרים ארגז כלים שאיתו יוצאים לחיים. לכן הקטע אם למדת
כלכלה או ספרות, או משהו אחר, פסיכולוגיה, זה לא כל כך משנה כי אחר כך החיים
מזמנים לנו כל כך הרבה הזדמנויות והשאלה היא איך אנחנו לוקחות את ההזדמנויות
האלה.
גילי: מהם הכישורים הנדרשים היום בעולם התעסוקה?
דליה: אנחנו מדברות קודם כל על היכולת להתנהל בעולם החדש. הנושא של כישורי שפה
הוא קריטי. היום את יכולה למצוא סינים במזרח אסיה ששולטים באנגלית פי אלף יותר
טוב מאיתנו. כישורי שפה זה גם עברית. המגזר הערבי, אם הוא רוצה להשתלב בשוק
העבודה הישראלי, חייב לשלוט בעברית. אנחנו כבר מסכימים שיש להם מבטא ושזה
בסדר, אבל אם הם לא מדברים עברית רהוטה, את לא בהכרח תעשי איתם איזושהי
התקשרות תעסוקתית, עסקית או אחרת. אנחנו מדברות על אוריינות מתמטית,
כישורים 'רכים', נקרא לזה. למשל היכולת לעבוד בצוות וירטואלי. והנה, אף אחד לא
חשב על זה כשאמרו שזה יהיה אחד הכישורים הנחוצים היום, והנה באה הקורונה
והכתיבה לנו שאנחנו עובדים בזום. היום צוות עובד וירטואלית, מתקשרים וירטואלית.
איך את מייצרת בכלל אמון, איך את מייצרת חיבור. אבל אם אנחנו הולכים רגע לפרט,
איך את יודעת לעבוד בצוות? לא שהמנהלת שלך מצד אחד יושבת עלייך כל היום, או
לחילופין שאת אינדיבידואליסטית ועובדת לבד. הצוות לפעמים יהיה פה, לפעמים
הצוות יהיה בחו"ל או בכמה חו"לים במקביל. חשיבה ביקורתית, שזה אחד הכישורים
הכי משמעותיים שמחפשים היום. כי את הרגיל כולם יודעים, כולם מחפשים את הערך
המוסף. בין אם אתה טכנאי המזגנים שלי, מנהלת חשבונות או מוכר בחנות. בעצם
אנחנו צריכים לאתגר את עצמנו באיך אנחנו מביאים ערך. ברגע שתפסיקי להביא
ערך, לא צריך אותך. היום שכל מיני ארגונים עושים תהליכי התייעלות, הדבר הכמעט
יחיד שהם בודקים, עד כמה האיש או האישה הזו מביאים ערך. עד כמה את מביאה
פתרונות יצירתיים לשולחן. שוב אני אומרת, לא מצפים את זה רק מאנשי הייטק, מצפים
את זה גם ממי שעובד בפס הייצור, או מי שעוסק בלוגיסטיקה. את יודעת, גם היום
מדברים על אלה שהולכים ופונים למשקיעים. אז יכול להיות שאתה גאון והמצאת משהו
נהדר, אבל אם אתה לא יודע לארוז אותו במילים ולעשות את אותו נאום מעלית כשנותנים
לך חמש דקות, לקנות את האמון של הצד השני. אתה יכול לדקלם. יש היום מספיק
אנשים שמכינים אותך לכאלה נאומים. אבל אתה יכול לדקלם את זה ואתה יכול לחיות את
זה. וכשאתה עושה את זה בהתלהבות, זה קונה את הצד השני. כי מי יושב בצד השני? סך
הכל בני אדם.
היכולת לדבר זה לדבר גם בשיחה כזו, להציג, להרצות, למכור. הסיפור הוא היכולת
להשתנות. היכולת להתאים את עצמך. בין אם להתאים את עצמך לטכנולוגיה חדשה
שנכנסה, או לשינויים בשוק העבודה, לשינויים בכלל.
אני בדרך כלל פותחת הרצאות עם זה שאני שואלת את זה כחידה: אני לא הזמרת הכי
טובה, אני לא הרקדנית הכי טובה, אני לא הפרזנטורית הכי טובה. אבל כשלוקחים את
הכול ביחד, אני מדונה. ובאמת, אף אחד מאיתנו הוא לא הזמר הכי טוב, אני לא האישה
הכי יפה, אני לא הרקדנית הכי טובה. אבל כשלוקחים את המכלול ביחד יש לי מה להציע.
זה בעצם בא לומר, היום אתה לא יכול להיות רק חד-מימדי, צריך להיות רב-מימדי.
את הרב-מימדיות הזו צריך לאמן.
גילי: יש הבדל בין שינוי קריירה בגיל 30 לשינוי קריירה בגיל 50?
דליה: מן הסתם כן. אני לא אכחיש ואני לא אסתיר את העובדה שיש גילנות בשוק העבודה.
להתקבל לתפקיד בגיל 50 בארגון, אין ספק שיותר קשה מאשר בגיל 30. לצערי זו
המציאות. לכן אנשים כאלה שרוצים לפרוש בגיל 50, צריכים לבנות לעצמם את היכולת
להמשיך להתפרנס, לתרום, ואגב חלק מהאנשים שפורשים בגיל 50 זה כי נמאס להם
ורוצים לעשות משהו אחר. יכול להיות שגילי תבוא עם ארגז כלים כזה ששוק העבודה
יגיד לה, 'גילי בואי אנחנו ממש צריכים אותך' ואז תשקלי אם שווה לך או לא. אבל
מישהו שלא יצא לפנסיה מוקדמת וסתם נשבר לו, אין ספק שבגיל 50 יותר קשה. יחד
עם זאת, אם הוא יביא משהו אחר, אז יש לזה סיכוי. חלק גדול מהאנשים האלה יצטרכו
להיות עצמאיים. להציע את השירותים שלהם, שבכלל שוק העבודה הולך לכיוון הזה.
אותו מעסיק שרוצה את הכישורים שלך, נניח שעסקת בהשקעות, וישנו בית השקעות
שירצה את הערך הזה. הוא יגיד לך, 'גילי בואי תעשי עכשיו פרויקט, תבני לי משהו, 3-4
חודשים'. את בונה ואז אומרים לך 'תודה בנית נהדר, מפה נמשיך לבד'. ואז את צריכה
להציע את עצמך ללקוח הבא וכו' וכו'. כשיש אינטליגנציה רגשית ברמה הנכונה זה יותר
קל לעבוד בצוות, יותר קל לנהל, יותר קל למכור את השירותים שלך. כי את מבינה אחרת
את הצד השני. לכן אלה אלמנטים שאם יש לך אותם בארגז הכלים, היכולת שלך, אם אני
חוזרת לתחילת השאלה האם קל לעשות שינוי בגיל 30 או 50, היכולת שלך לעשות את
השינוי היא הרבה יותר קלה.
גילי: אילו השפעות יש לקורונה על תהליך שינוי קריירה בחיים?
דליה: המון אנשים שעסקו, בין אם זה מסעדות, עצמאים וכו', פתאום יש להם שבר כי
השירות שלהם לא נדרש כעת. אז השאלה שהם צריכים לשאול את עצמם, והמדינה
צריכה לסייע בזה: זה נגמר, מה יש לי כן להביא לעולם שאני אחר כך יכול להתפרנס
ממנו ? שאני יכולה לתרום ממנו? איזה כישורים יש לי שאיתם אני יכולה לארוז את
המשהו החדש? אחד הדברים שהקורונה חשפה, זה את היכולת שלנו להתאים את
עצמנו מהר לשינויים. לא בכדי יש לנו עכשיו מיליון מובטלים. זו משימה ענקית שמוטלת
כרגע על כתפי המדינה. אז חלק היא מרדימה אנשים כי יש חל"ת ודמי אבטלה נדיבים,
זה מרדים את השוק. היום מחפשי עובדים לא מצליחים לגייס עובדים, כי אנשים
מקבלים חל"ת ופחות או יותר בסדר עם זה. תוסיפי לזה שהאישה בעצם לוקחת אחריות
על המשפחה והילדים, היא אומרת 'אני עם הילדים בבית עכשיו, אני מקבלת שכר עדיין,
אז מה אם זה 80%. איפה עוד הייתי יכולה לעשות את זה? להיות עם הילדים הקטנים
בבית ולא לעבוד?' ועכשיו גם אם היא נדרשת היום בשוק העבודה, והיא אכן נדרשת בו,
היא לא יוצאת לעבודה. וזו בעיה. ככל שהיא תהיה בבית יותר ויותר, זה מסוכן לה ביכולת
אחר כך להשתלב בשוק העבודה. אני אומרת 'לה' כי לצערי יש הרבה מאוד נשים במצב
הזה. אני חושבת שהמציאות שנוצרה כרגע תאיץ המון המון תהליכים.
גילי: נכון. אבל השאלה היא אם היום, במציאות הזו שאנחנו מסתכלים על מציאות הקורונה,
קריירה זה לא מה שהיה עד היום. גם המעסיקים וגם העובדים רואים שאפשר עכשיו
אחרת, השאלה אם כל התשובות האלה שאנחנו נותנות בשיחה זה דברים שגם מחר
יהיו נכונים?
דליה: לא, אז אני אומרת . מישהו שהיה רואה חשבון ופוטר מהפירמה, הוא צריך עדיין
להתפרנס. שיהיה מסדר סחורה או שיביא שליחויות. אבל בינתיים ישקיע זמן גם
להתפתח ברמה האישית. ואז להכין את עצמו לשינוי בקריירה. עכשיו זה עיסוק כי הוא
צריך להתפרנס, אין ברירה, נגמרו לו דמי האבטלה והוא צריך להתפרנס. שישקיע בזמן
הזה, יכול להיות שהוא יכול לחזור להיות רואה חשבון, או אולי לא. אולי הוא כבר לא מבין
מספיק את כל החדשנות בתחום שלו. אז או שילך ללמוד אותה, כלים טכנולוגיים,
תוכנות או דברים מהסוג הזה שעובדים איתם היום, או לחילופין יתחיל לחשוב מה הוא
עושה בשלב הבא בקריירה שלו. אולי ילך ללמוד שמאות, אולי ילך להיות בביקורת פנים.
לנצל את הזמן הזה עכשיו בשביל להעשיר את ארגז הכלים שלנו, כך שברגע שהשוק
בעוד חצי שנה, אני מעריכה שבעוד שנה וחצי השוק יתחיל לחזור למה שהוא, אז נבוא
עם משהו. ויכול להיות שזה יהיה שנחזור בדיוק לאותה נקודה שיצאנו ממנה, כי יהיה
שוב ביקוש, אבל יכול להיות שגם לא. מאוד יכול להיות שלא. אני חושבת שבתהליך הזה
הרבה מאוד עיסוקים פשוט יתבטלו.
גילי: מעל כל מה שדיברנו בשעה האחרונה, מה הטיפ שלך לאנשים שרוצים או צריכים
לעשות שינוי קריירה באמצע החיים?
דליה: הטיפ הגדול שלי בכלל לעולם העבודה, זה כל הזמן לא לשבת על זרי הדפנה. גם אם
עכשיו טוב לך ואתה מרוצה ממקום עבודה, גם מהשכר, גם מהקרבה הביתה. להיות
כל הזמן עירניים ולחפש את הדבר הבא. יכול להיות שזה ייקח שנה, יכול להיות שייקח
עשר שנים. אבל כל הזמן להיות עירניים, לראות מה קורה מסביב. בכלל, כל הנושא של
לפתח סקרנות זה משהו קריטי. למידה לאורך החיים. זה משהו שצריך להיות מרכיב
ממש משמעותי בחיים שלנו, של כולנו. גם אני עושה את זה כל הזמן, כל הזמן אני עוד
לומדת. בין אם בצורה מאורגנת באיזשהו קורס, וגם לא מקורס בנוי, זה גם בסדר, זה
גם מעשיר. אבל אני עדיין לומדת משהו כל הזמן. אז למידה לאורך כל החיים, זה
הפתרון היום.
גילי: תודה רבה
דליה: בבקשה
סגיר לפודקסט:
האזנתם לפודקאסט של גילי פיינשטיין, אימון קריירה אישי ואפקטיבי.
מתלבטים לגבי המשך דרככם המקצועית? פנו אליי, נוכל לשוחח בטלפון, בזום, או בפגישה פנים אל פנים. נהניתם מהפודקאסט? שתפו חברים.
אתם מוזמנים לבקר באתר שלי, להתרשם מהתכנים, המידע על הסדנאות, ההרצאה, והליווי האישי שאני מציעה בתחום שינוי קריירה בחיים.
תודה, ונתראה בפודקאסט הבא.
~מוזיקת סיום ~

מידי שבוע אני מעלה תכנים מעניינים על אנשים, קריירה ותעסוקה

מכיר מישהו שהמסר הזה יכול לעניין אותו? תהיה חבר ותשתף

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חושבים על שינוי קריירה?
קבלו ממני שיחת מיקוד ללא עלות
גילי פיינשטיין מאמנת לשינוי קריירה - רעיונות לשינוי

היי! אני מעלה לאתר שלי תכנים רבים בנושא קריירה ואפקטיביות בעבודה, שממש חבל לפספס!

מלא.י כאן את המייל שלך

וכך נוודא שתשמע.י ממני בכל פעם שתוכן חדש, מקורי ואיכותי יעלה לאתר. מבטיחה לא להציק יותר מדי 🤞
גילי 🙂

דילוג לתוכן